שונאת אותך?! פרק 35

~נקודת מבטה של מיילי~
השייט התחיל, הגענו לאולם בספינה שכולו שולחנות , מסעדה בקיצור.. מסעדה בתוך הספינה , זה כזה מגניב.
התיישבנו באחד השולחנות..
הבטתי מסביבי , כלכך הרבה זוגות היו שם.
מה? רגע..אני מדמיינת?
ראיתי את אשלי יושבת בשולחן עם בחור ומצחקקת. היא לפתע הביטה בי ואני הסתתי את מבטי ממנה.
"הכל בסדר?" שאל לואי.
"כן בטח" עניתי בחיוך. הוא חייך אלי בחזרה.
"אז.. ספרי לי עלייך עוד קצת מיילי" התחיל לומר.
"אני סיפרתי לך על עצמי אתמול עכשיו תורך.." אמרתי לו בחיוך.
"אוקיי" חייך ואז המלצרית באה.
"תרצו להזמין משהו?" שאלה.
לואי הסתכל עליי .
"לא ממש אכפת לי" עניתי.
"טוב, תביאי את זה לשנינו" אמר למלצרית והצביע על משהו בתפריט.
הוא הסתכל עליי שוב "סמכי עליי" אמר וקרץ.
"מה הזמנת?" שאלתי בהרמת גבה.
"סוד" ענה.
צחקתי קצת . "טוב" עניתי בחיוך.
"עדיין לא סיפרת לי כלום על עצמך" אמרתי לו.
"טוב..אני קוראים לי לואי מייבון, אני בן 17 מוושינגטון, באתי לביקור אצל דודים לשבוע, ואתמול היה היום הכי טוב בחיי כי פגשתי מישהי נורא יפה ונורא חמודה בשם מיילי אוורדון" אמר בחיוך.
הסמקתי קצת וצחקתי. לא רציתי להביט בו כי זה היה עוד יותר מביך אותי, הבטתי בשולחן אחר, פניי קפאו, מה ליאו עושה פה?
הוא ישב עם הבלונדינית מהמסעדה וצחק איתה, למה? למה הוא בא דווקא לפה?? עכשיו אני בחיים לא יתרכז בדייט עם לואי.
"קרה משהו?" שאל לואי כשראה את הבעתי.
"לא כלום" אמרתי לו. הוא הסתובב כדי לראות על מה אני מסתכלת.
"אה זה הוא, את עובדת איתו נכון?" שאל כשראה את ליאו.
"כן" אמרתי והנהנתי בחיוך מזוייף.
"אני צריכה ללכת רגע לשירותים" אמרתי וקמתי במהירות.

~נקודת מבטו של ליאו~
אני אמבר נכנסנו לספינה הענקית, התיישבנו באחד השולחנות ואמבר לא הפסיקה לדבר על כמה היא לא מאמינה שהשקעתי כלכך ב"דייט" שלנו והייתה בטוחה שנחזור.
אני רק הנהנתי וצחקתי. חיפשתי במבטי כל הזמן את מיילי והחבר הזה שלה.
הבטתי על כל השולחנות . פאק . מה אשלי עושה פה לעזאזל? טוב..נטפל בה אחר כך, איפה מיילי??
לפתע ראיתי אותה ואת החבר שלה באחד השולחנות , היא בדיוק קמה והתקדמה לעבר השירותים. היא נכנסה וראיתי את אשלי גם קמה, חסר לה שהיא מתקדמת לעבר השירותים, אחריי מה שהיא עשתה למיילי בפעם הקודמת אני לא אוותר לה.
אבל היא התקדמה ל..לואי, לחבר של מיילי? מה קורה פה..?
היא דיברה איתו. מה היא עושה?
טוב, במקרה הזה לא אכפת לי, מצידי גם שתתנשק איתו. אני ממילא לא רוצה שמיילי תהיה איתו.

~נקודת מבטה של אשלי~
"נוו איך מתקדם עד עכשיו?" שאלתי את לואי.
"אין לך איזה חבר להיות איתו?" שאל אותי.
"תשתוק ותענה לי, איך הולך עם מיילי, היא כבר מתחילה להתאהב בך..?" שאלתי.
"היא התחילה, עד שגילתה שהחבר הזה מהעבודה שלה פה" אמר.
"כן, ליאו..אין לי מושג מה הוא עושה פה!" אמרתי בכעס.
"בכל מקרה…מה עם הכסף שלי?" שאל.
"שום כסף אתה לא תראה עד שלא תגרום לפוסטמה הזאת להתאהב בך שמעת?!" אמרתי לו.
"מה? הייתה לנו עסקה" אמר.
"נכון, העסקה הייתה שאתה תגרום למיילי להתאהב בך ולעזוב את ליאו ואני אתן לך כסף, אין התאהבות, אין כסף!" אמרתי וחזרתי למקומי.
"למה הלכת אליו" , שאל ג'סטין, איזה ילד אחד שהסכמתי לצאת איתו.
"תירגע , הוא בן דוד שלי, רק רציתי לבדוק איך הוא מתקדם עם הדייט שלו..זו פשוט הפעם הראשונה שלו" לחשתי את המשפט האחרון.
"אהה" אמר צוחק. חייכתי חיוך מזוייף.

~נקודת מבטו של ליאו~
"אני הולך רגע לשירותים" אמרתי לאמבר וקמתי ממקומי.
"טוב בייב" אמרה בחיוך והמשיכה לאכול.
חייכתי אליה חיוך מזוייף.
הלכתי לשירותים, מה קורה למיילי? למה היא לא חוזרת??
הבטתי באשלי שלחשה לדייט שלה משהו אחרי שחזרה לשולחנה.
אני ממש מרחם עליו, מסכן..הוא יוצא עם אשלי…
ניתקעתי במישהו בכניסה לשירותים.
"ליאו, מ..מה אתה עושה כאן?" שאלה מיילי בגימגום.
"מה את עושה כאן?" שאלתי בחזרה.
"יש לי כאן דייט"
"גם לי"
"יופי"
"יופי"
נכנסתי לשירותי הגברים בעוד מיילי חזרה למסעדה.
רציתי לצרוח, למה אנחנו תמיד רבים על דברים מפגרים??
איך עכשיו אני מחבל להם בדייט?

~נקודת מבטה של מיילי~
חזרתי למסעדה בכעס, למה תמיד אנחנו חייבים לריב?
אוף..ולמה דווקא לפה הוא בא???????
נימאס לי .
התיישבתי במקומי מול לואי.
"היי, חזרת" אמר בחיוך.
"כן, חזרתי" אמרתי בחיוך .
המלצרית הגישה לנו את האוכל שהיה כלכך טעים.
"טעים לך?" שאל אותי לואי.
"מאוד תודה" אמרתי, מנסה להיות מנומסת כמה שאפשר.
הוא חייך אליי.

~נקודת מבטו של ליאו~
לאלאלא! שתפסיק לחייך אליו, שתפסיק לדבר איתו ולצחוק מכל מילה שהוא אומר!!!
אני חייב לעשות משהו.
ראיתי את אשלי שישבה בשולחן לידם. אם אין ברירה אז אין ברירה.. אני לא מאמין שאני הולך לעשות את זה. אבל אני חייב, רק שמיילי תפסיק להיות עם האידיוט הזה שמשום מה מכיר את אשלי.
"אמבר" אמרתי לה וקטעתי אותה משטף דיבורה.
"מה?" שאלה בחיוך.
"האקסית שלי כאן, אני צריך להגיד לה משהו"
היא בלעה את רוקה.
"ה..אקסית שלך?" שאלה.
"כן, כמו שאני ואת אקסים" ניסיתי להיות עדין.
"זאת אומרת שאנחנו לא…"
"לא , מצטער" קטעתי אותה.
היא נשמה עמוק. "ז..ה בסדר, אל תדאג, אני מבטיחה לא להשתגע כמו פעם שעברה, דרך אגב..סליחה על הפרידה שהייתה לנו, ש..זרקתי עלייך כיסא" אמרה בשקט.
"זה בסדר, סלחתי" אמרתי ונזכרתי בפרידה שלנו, כן, הכיסא הזה כאב…. אבל בסדר, רגיל לאקסיות מטורפות.
"טוב..אז..לך" אמרה.
"אמבר.." התחלתי להגיד לה.
היא הרימה אליי את מבטה המושפל.
"אני מעריך את זה מאוד" אמרתי לה. היא כבר ידעה מה אני הולך לעשות.
היא רק הנהנה בחיוך קטן.
זאת הפעם הראשונה שאני באמת מצטער שפגעתי במישהי.
קמתי ממקומי. התקדמתי לעבר שולחנה של אשלי ונעמדתי לידה.
אשלי הביטה בי מחייכת וקמה במהירות .
"ליאו, היי" אמרה בחיוך ענק.
"היי" אמרתי בחיוך.
ראיתי איך כל השולחנות הסובבים אותנו מסתכלים עליי ועל אשלי.
מיילי ולואי גם הסתכלו עלינו.
"אני צריך לעשות משהו" אמרתי לה.
היא חייכה, "תעשה מה שאתה צריך לעשות" אמרה.
הצמדתי את שפתיי לשפתיה , אני שונא את עצמי על זה שאני משחק לה בלב, אבל..זה מגיע לה, אחרי מה שהיא עשתה למיילי שלי.
אבל אני יותר שונא את עצמי על מה שאני עושה למיילי, לא שממש אכפת לה.
ראיתי את אמבר יוצאת אל מחוץ למסעדה.
התנתקתי משפתיה של אשלי, זאת ללא ספק הייתה הנשיקה הכי מגעילה שהייתה לי בחיים.
"אתה מדהים" אמרה לי .
חייכתי חיוך קטן.
"אבל..את באת איתי לדייט אשלי" קם חבר שלה.
"אני אפילו לא יודעת איך קוראים לך" ענתה לו.
הוא יצא מהמסעדה בסערה.
"אני..צריכה קצת אוויר, אני יוצאת שנייה" שמעתי את מיילי מאחוריי אומרת ללואי.

~נקודת מבטה של מיילי~
יצאתי מהמסעדה, אני לא מאמינה שהוא עשה את זה..
למה הוא כזה אכזרי?? בעצם, הוא תמיד כזה, הוא בטח יודע שאני אוהבת אותו ובגלל זה הוא רצה שאני אקנא.
אני לא יכולה עם זה יותר, אני שונאת אותו אבל אוהבת אותו באותו הזמן!
יצאתי לבחוץ, האוויר הנעים העיף את שיערי , ראיתי את חברתו של ליאו והחבר של אשלי, הם נראו פגועים..עצובים, בדיוק כמוני.
לא ידעתי למי מהם לפנות, כל אחד היה בצד אחר של המעקה.
אז התהלכתי לאמצע, בינו לבינה.
"איזה לילה הזוי אה?" שאלתיבקול, מביטה בחושך שאמור להיות שמיים, המים גם הם הפכו לשחורים ורק כמה כוכבים האירו את השמיים.
הם הביטו בי ואז התקדמו לעברי.
"לגמרי" אמר חברה של אשלי.
"כלכך הזוי" ענתה חברתו של ליאו.
"אני מבינה שאני לא הפגועה היחידה" אמרתי ושניהם הנהנו.
צחקנו צחוק ממורמר והבטנו בחושך…האוויר העיף את שיערנו אחורה שוב ודמעה קטנה חמקה מכל אחד מאיתנו..