שונאת אותך?! פרק 30

~נקודת מבטה של מיילי~
בוקר, כל הלילה לא ישנתי אחריי הנשיקה [סליחה..הנשיקות] שלי עם ליאו.
הוא בטח כלום היום, לפחות ככה אני מקווה..זה יהיה דיי מביך כל הסיטואציה הזאת, למרות ש..אני אוהבת את ליאו, זה נראה לי דיי הזוי, הריי…הוא עדיין שונא אותי, והוא גם אף פעם לא יאהב אותי.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שנפגשנו, שהוא נתקע בי במסדרון.
המילים הראשונות שיצאו לי מהפה היו "אתה דפוק?!"
ועכשיו כשאני נזכרת בזה..זה כלכך מצחיק אותי. הריי מי שדפוקה פה זאת אני שהתאהבתי בדפוק הזה..בדפוק החתיך והמסוקס והמצחיק והספורטאי המצטיין והמחונן הלימודים שיכול לפעמים לעצבן אותי ולהוציא ואתי מדעתי ובאותו הזמן גם לגרום לי להתמכר לכל תנועה שהוא עושה.
ליאו התהפך לכיווני וחיבק אותי בידו הימנית.
ליבי התחיל לפעום שוב בחוזקה, דיי עם זה מיילי, הוא לא באמת אוהב אותך! הוא בטח כבר שכח מהנשיקה, וגם אם לא..את תשכחי ממנה.
שכבתי שם, לפחות חמש דקות שלמות, מנסה לסדר את הראש, ליאו הזה…משגע אותי, כמו שהוא משגע את כל בנות..
"בוקר טוב" מלמל לפתע והוריד את ידו ממני.
פקחתי את עיניי בעדינות.
"בוקר טוב" מלמלתי גם אני.
ליאו התמתח וקם מהמיטה.
"ישנת טוב?" שאל והתקדם לעבר המקלחת שהייתה בחדרו.
"כן, בטח .. למה לא?" שאלתי.
"סתם, שואל" אמר והסתובב אליי במבט לא מבין, כמו שחשבתי..הוא לא זוכר.
אחרי שתי דקות הוא יצא מהמקלחת {עם חולצה לשם שינוי}
"אני הולך לבדוק את הנזק.." אמר ויצא מהחדר, וואו לגמרי שכחתי מהמסיבה, המסיבה שלו, אלוהים איך קרה דווקא ביום הולדת שלו??
נכנסתי לצחצח שיניים (כן, יש לי שם מברשת מהפעם הקודמת).
ירדתי לקומה הראשונה כדי לראות מה קורה עם ליאו..
"ליאו?" שאלתי כשלא ראיתי אותו.
"אני במטבח" אמר.
נכנסתי למטבח. "היית מאמינה שהם סידרו הכל?" שאל אותי בהתלהבות כשנכנסתי למטבח, הוא עמד ליד הגז..כניראה מכין חביתה או משהו.
הנהנתי בחיוך..
"מה באלך לאכול, ואם תגידי שאת לא רעבה אני מרביץ לך" איים בחיוך.
"מעניין שאתה תמיד מאיים להרביץ לי אבל בכל זאת אין עליי אפילו שריטה אחת" מלמלתי.
הוא צחק. כניראה שמע אותי.
נאנחתי … מה יש לי!? דיי כבר מיילי.
"מיילי הכל בסדר איתך?" הסתובב אליי ושאל בדאגה לא מבין מה יש לי.
"כן, רק שהראש לי מתפוצץ" אמרתי והתיישבתי באחד הכיסאות במטבח מחזיקה בראשי.
"כן,כן ..תוצאה משתיית יתר חמודה שלי" אמר בחיוך והניח מולי כוס נס קפה.
גיחתי לעצמי "חמודה אה?"
הוא חייך וצחק קצת.
"אבל אני רציני את יודעת, אל תשתי יותר" הרצין מעט.
"מה שתגיד"
"מיילי" הגביר את קולו.
"מה??" הגברתי את קולי גם.
"את לא שותה יותר"
"אוקיי, אוקיי"
"יופי"
"אני בכלל לא זוכרת משהו מאתמול" אמרתי.
"מעולה.." מלמל לעצמו.
"מה אמרת??"
"כלום"
"שקרן"
"מיילי מה אמרת שאת רוצה לאכול?" העביר נושא.
"לא אמרתי"
"אז תגידי"
"כלום"
"נוו מיילי"
"מה 'נוו מיילי', אל תכריח אותי לאכול, השנייה קמתי"
"תכנית.."הסתכל בשעון שהיה על הקיר "קמנו לפני שעה" אמר.
נאנחתי .
"חביתה?" שאל צוחק.
"שיהיה חביתה"
"אלוהים מיילי, אני חושב שאת הבנאדם היחיד בעולם שלא אוהב לאכול" צחק.
צחקתי קצת "אני אוהבת לאכול, פשוט אני לא רעבה"
"בגלל זה את כזאת רזה" אמר.
"אני לא כזאת רזה"
"תאמת את צודקת, ראיתי יותר רזות ממך" אמר.
"זה טוב? ,זה רע?" שאלתי לא מבינה.
"זה טוב..להיות רזה יותר מידי זה לא יפה.."
"טוב אפשר להפסיק לדבר על הגוף שלי ולהתחיל לאכול?" שאלתי.
"הוו , שמעתי טוב?? מיילי אוורדון רוצה לאכול?" שאל צוחק ושם את החביתה מהמחבת לצלחת שהייתה מולי.
"תפסיק" צחקתי ונתתי לו מכה קטנה בראש.
"סתם,סתם..תאכלי" אמר בחיוך.
צלצול הפלאפון שלי נשמע.
"הלו"עניתי.
"מיילי, לאן נעלמת אתמול??" שאלה דייאנה , יותר נכון צרחה.
"תירגעי , לא הרגשתי טוב" אמרתי לה.
"טוב בקיצור , את לא מבינה את מי ראיתי אתמול במסיבה" אמרה בהתלהבות.
"את מי?" שאלתי בשעמום [רק מתוך נימוס..]
"נטשה לאבין!!!" צרחה.
עיניי נפרעו ,וכמעט נחנקתי.
נטשה לאבין, הזמרת ,השחקנית והדוגמנית הכי מפורסמת בעולם! אני מעריצה מטורפת שלה!! מה לעזאזל היא עשתה ביומולדת של ליאוווו??
"דייאנה אני אדבר איתך אחר כך" אמרתי וניתקתי לה.
"ליאו, נטשה לאבין הייתה אתמול ביום הולדת שלך??" שאלתי אותו כמעט בצרחה.
"נטשה לאבין? אהה כן, יצאתי איתה פעם..אז לא היה נעים לי לא להזמין אותה" אמר.
"ליאו..אתה..מה?? אומייגד!"
"מה יש לך?" שאל לא מבין.
"למה לא ידעתי על זה???"
הוא צחק, "היא המשוגעת שאיימה עליי עם סכין לא להיפרד ממנה" אמר.
"שקרן"
"למה לי לשקר לך?"
"אין סיכוי שנטשה לא רצתה להיפרד ממנה , אם כבר היא זרקה אותך..וזה רק אם יצאתם..אני בספק אם יצאתם באמת"
"את לא מאמינה לי??"
"לא"
"שנתקשר אליה?"
"יש לך את המספר שלה??"
"איך את חושבת שהזמנתי אותה?"
"אוקיי, תתקשר"
הוא התקשר לנטשה, אין סיכוי..אין סיכוי שהתנשקתי אתמול עם האקס של הזמרת הכי אהובה עליי ויותר מזה..אין סיכוי שהאקס שלה זה ליאו.
"הלו, נטשה? היי מה קורה?" שאל ואז שם על רמקול.
"היי ליאו מאמי , מה קורה?" שאלה.
"בסדר, מה איתך?"
"מעולה, היה ממש כיף אתמול במסיבה..מזל טוב אגב, לא ראיתי אותך אתמול" אמרה, זה לא הגיוני..זה באמת הקול שלה.
"תודה, תשמעי..אני מזמין היום כמה חברים היום בערב שקצת מפקפקים בי" אמר והסתכל עליי.
"אוקיי" אמרה.
"וחשבתי שתרצי לבוא" המשיך.
"אממ..בכיף, אני רק צריכה לבטל ראיון שיש לי היום בטלוויזיה ואני אבוא בשמחה, אתה יודע…אני פנויה" אמרה כבדרך אגב.
הוא גלגל עיניים "כן, אני יודע"
"ואני נורא מתגעגעת…" המשיכה.
ליאו הסתכל עליי, התאפקתי לא לצחוק לו בפרצוף.
"ניפגש בערב" אמר לה וניתק.
לא יכולתי יותר, ובשנייה שהוא ניתק פשוט התפוצצתי מצחוק.
"מה את צוחקת?"
"אתה רציני, זאת הייתה היא?"
"אם את לא מאמינה את מוזמנת לבוא בערב"
"הוו תהיה בטוח שאני אבוא, ואני עדיין לא מאמינה שהיא זאת שאיימה עלייך שלא תיפרד ממנה"
"את רצינית? לא שמעת מה היא אמרה בפלאפון? היא מתגעגעת אליי..והיא פנויה"
כאב לי, באמת שכאב לי..אבל העדפתי לצחוק.
"את שוב צוחקת, דיי לצחוק"
"נוו דיי אתה לא אמיתי, פאקינג נטשה לאבין אוהבת אותך.. מה אתה צריך יותר מזה??" שאלתי.
אם הוא לא רוצה את נטשה, אז אותי הוא בכלל לא ירצה..אני לא מגיעה אפילו לקרסוליים שלה.
"לא אוהב אותה" אמר בשלוש מילים.
"איך אפשר לא לאהוב אותה? היא מושלמת" אמרתי לו.
"אף אחד לא מושלם"
נאנחתי.
הפלאפון של ליאו צלצל.
"אח שלך" אמר וענה.
למה מייק אף פעם לא מתקשר אליי??
ליאו צחק.
"טוב, כן , טוב" אמר לו.
"ניראלי אני אלך" קמתי.
"מייק אמר שעוד חמש דקות הוא יבוא לקחת אותך" אמר ליאו.
"אהה אוקיי"
ליאו ניתק את השיחה.
"ואל תשכחי לבוא בערב"
"אין סיכוי שאני אשכח, זו נטשה, אין מצב שאני אפספס את זה"
"טוב..ותביאי איתך את החברה שלך הזאת, דייאנה"
"למה?"
"יותר קהל" אמר וקרץ.
"אתה דפוק"
"תודה"
"ביי"
"ביי"