שונאת אותך?! פרק 29

"את מוכנה להפסיק לדבר ככה על מייק, הוא אח שלי את יודעת.." אמרתי צוחקת לדייאנה.
"מה לעשות שיש לך אח מסוקס" אמרה וגלגלתי עיניים .
"אל תגלגלי לי עיניים, ותגידי לו בפעם הבאה שאני באה שילבש חולצה"
"אבל את תמיד באה! יש לו רצונות את יודעת"
"שיתמודד" אמרה בחיוכה במתוק.
"כןכן, הוא ינסה" אמרתי ונכנסנו לכיתה.
שעתיים היסטוריה על הבוקררררר!! אלוהייים למה אתה חייב להתעלל בי ככה?!
"השיעורים יהיו ליום שישי הבא" הודיעה המורה ויצאה מהכיתה.
יצאתי אל מחוץ לכיתה, לאן דייאנה נעלמה?
לפתע מישהו משך אותי והכניס אותי לכיתה.
אשלי, או או.
לא ראיתי את אשלי מאז הפציעה…זו כניראה תהיה סגירת מעגל מאוד טובה {בשבילה לפחות}
"מה חשבת לעצמך?" שאלה אותי.
"אני לא סיפרתי ,את סיפרת לליאו בעצמך" התגוננתי.
"הכל בגללך, בגללך הוא שונא אותי, בגללך הוא לא רוצה אותי ובגללך הוא לא הזמין אותי ליומולדת שלו היום!!,את יודעת מזה לדעת שכל הבצפר מוזמן למסיבה הכי שווה של השנה ולדעת שאת לא מוזמנת?!" שאלה.
בלעתי את רוקי, עד כמה שאני שונאת את אשלי, היא צודקת.
"א..אני מבינה אותך"
"לא את לא מבינה אותייי! כי את מוזמנת ואני לאאאא!" צעקה עליי.
"אל תצעקי עליי", אני כבר לא מפחדת מאשלי..ממש לא.
היא אוהבת את ליאו, וליאו החבר הכי טוב של מייק, ככה שהיא לא ממש יכולה לגעת בי או לאיים עליי יותר.
היא שתקה.
"אני אנסה לשכנע את ליאו להזמין אותך" אמרתי לה נאנחת.
"ב..באמת?" שאלה.
"כן, אבל בתנאי אחד"
"נוו"
"שלא תפני אליי יותר בחיים"
"מוסכם"

"ליאו?" פינתי אליו כשראיתי אותו עם כמה חברים מהקבוצה שלו.
"היי מיילי" אמר והתקרב אליי.
"אממ..יש לי שאלה"
"דברי"
"הזמנת את אשלי"
"ניראלך? אל תדאגי לא הזמנתי אותה.."
"אז תזמין"
הוא גיחך , "ולמה לי בדיוק לעשות את זה"
"ליאו, אני עושה לך טובה שאני אומרת לך את זה…תזמין את אשלי"
"למה לי להזמין את אשלי??"
"כי מחתיך על, ספורטאי מצטיין ותלמיד למופת אתה תצא , אממ..איך נקרא לזה..לוזר!" אמרתי לו.
"א..אבל..רגע..מה?"
"פשוט תחשוב על זה" אמרתי והלכתי משם.
אני רק רוצה שאשלי תניח לי, אולי זה לא יקרה בחיים, אבל כל עוד אני יכולה לנסות..אני אנסה.
אני לא ממש בטוחה שליאו יזמין אותה, הוא שונא אותה..ואותי!
הסיבה היחידה שהוא מזמין אותי היא רק כי הוא חבר של מייק, שהודיע לי היום בבוקר שהוא לא יכול לבוא בגלל לחץ בעבודה.. [אל תשאלו אותי איפה הוא עובד…כי אין לי מושג, הוא ניסה להסביר לי כמה פעמים אבל העבודה שלו יותר מידי מסובכת בשבילי]

"את מוכנה כבר????" צעקה לי דייאנה בפלאפון.
"אני מוכנה תרגעי" אמרתי לה.
יצאתי מחדרי, אפילו לא הצצתי במראה לראות איך אני ניראת, התאפרתי מעט ועשיתי קצת בייביליס ומחליק וכמובן שלבשתי את הבגדים החדשים.
"אני צריכה שמישהו יקפיץ…"
"וווואוו" אמרו אימי ומייק לפני שסיימתי את המשפט.
"מה? מה אני לא ניראת טוב, פאק נוו ידעתיי ששמתי יותר מידיי סומק"
"את…אתת…וואו" מייק אמר.
"את ניראת יפיפה! אפילו יותר מזה" אמרה אימי וחיבקה אותי.
"ב..באמת?"
"אחותי את כוסית" אמר מייק וצחק.
"בואי, בואי אני אקח אותך, ממילא אני צריך ללכת לעבודה" אמר בחיוך.
הגענו לביתו של ליאו שהיה שונה מאוד מהרגיל.
הכל היה מואר ומקושט..וכלכך נוצץ.
נכנסתי לבפנים.
"מייליייי" קפצה עליי דייאנה.
"וואו את נראת מדהים" אמרתי לה.
"אני?? הסתכלת על עצמך במראה?" שאלה אותי.
"תאמת..שלא" אמרתי מובכת.
"מהההה??? אז את חייבת לראות." אמרה ומשכה אותי לעבר השירותים.
הבטתי על עצמי, זאת אני??
השמלה הסגלגלה והחלקה עם עיטורים בקצוות כלכך החמיאה לי, והתסרוקת והאיפור החלש שהוסיף הרבה..
"טוב..בואי נצא, אני מעדיפה לרקוד מאשר להסתכל על עצמי בראי" אמרתי למרות שממש אהבתי את מה שראיתי.
"כבר ראית את ליאו?" צעקה לי באוזן בגלל המוזיקה הרועשת.
"אממ.. לא,לא ממש" אמרתי לה.
"מההה?? את חייבת לראות איזה חתיך הוא!!" אמרה ומשכה אותי.
"היי ליאו" אמרה לליאו שדיבר עם מישהי ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש יפפפפפההה! (סליחה..הייתי חייבת לפרט)
"היי" אמר לה בחיוך.
"היי ליאו" אמרתי לו גם.
"היי , מיילי את אממ..וואו" הוא הסתכל עליי ובחן את כל גופי מלמעלה למטה משגרם לי להסמיק כמו מטורפת. {מזל שחשוך}
"תודה" אמרתי לו בחיוך . "מזל טוב"
הוא צחק מעט את הצחוק הממכר הזה שלו "תודה"
"טוב אנחנו נלך לרקוד קצת.." אמרה דייאנה ומשכה אותי [שוב!!!!!]
רקדנו,רקדנו כמו שתי סתומות!
"דיי דייאנה , אני צריכה לשתות" אמרתי לה והלכתי לבר. כןכן! הוא עשה פאקינג בר בשביל היומולדת שלווו!
"אני יכולה כוס מים בבקשה?" שאלתי את הברמן.
"כוס מים?" הוא צחק.
"כן"
"אין לי כאן כוס מים ,אבל אני יכול להביא לך משהו דומה" אמר בחיוך.
"שיהיה"
הוא הגיש לי כוסית קטנה עם נוזל שקוף.
שתיתי בלגימה. הרגשתי אך טעם הוודקה שורף לי את הגרון.
"אני רוצה עוד אחד" אמרתי לו והגשתי את הכוסית שממנה שתיתי.
הוא מזג לי עוד אחד.
"שלום לך" אמר מישהו שהתיישב לידיי בבר.
"היי" אמרתי והגשתי לברמן שוב את הכוסית.
"צריכה להשתחרר קצת ,הא?" שאל אותי והביט בכוסית.
משכתי בכתפיי ושתיתי שוב את הוודקה בשלוק אחד.
"תן לי גם אחד" אמר לברמן.
"אז..איך קוראים לך?" שאל אחריי כמה דקות שדיברנו על שטויות.
"מיילי ולך?"
"הנרי, את רוצה..שנצא לשאוף קצת אוויר?" שאל אותי.
"למה לא?" שאלתי וקמתי מהכיסא.
"וואו , זהירות בובה" אמר לי כשראה שאני לא יציבה.
התקדמנו לעבר הכניסה.
"את יודעת..יש לי בית דיי גדול, והכי טוב..הוא ריק עכשיו" אמר.
לא ממש הקשבתי , אני רק זוכרת שכאב לי הראש, אז רק הנהנתי.
הוא חייך.
לפתע הרגשתי יד מושכת אותי ועולה במעלה המדרגות. לא הבנתי מה קורה.
הדלת נסגרה והוצמדתי לקיר.
"מה את חושבת שאת עושה?" צעק עליי ליאו.
"מה אתה חושב שאתה עושה??" צעקתי עליו.
"את לא ראית מה הוא מנסה לעשות לך?"
"רק יצאנו לשאוף אוויר"
"לשאוף אוויר, ואז אולי גם ללכת לבית הריק שלו"
"א..איך אתה יודע?"
"את כלכך תמימה"
"אני?? תמימה?" שאלתי וצחקתי צחוק מתגלגל.
"אלוהים את שיכורה לגמרי, כמה שתית??" שאל..
"שתיתי" עניתי תשובה מתחכמת.
"כמה שתית?" שאל שוב רק הפעם בתוקפנות.
"חמש כוסיות, אוליי שש "
"למה שתית לעזאזל?" מלמל לעצמו.
לפתע הרגשתי בחילה.
"אני..אני" התחלתי להגיד ורצתי לשירותים שבחדרו.
הקאתי את נשמתי בעוד ליאו מחזיק את שיערי.
אווי לא, רק עכשיו קלטתי מה עשיתי, אם ליאו לא היה עוצר אותי סביר להניח שלא הייתי נשארת בתולה עד מחר, רק המחשבה הזאת גורמת לי בחילה.
"את בסדר?" שאל אחריי שעזר לי להתנקות.
"כן, תודה" אמרתי והנהנתי במרץ.
"קחי" אמר וזרק לעברי חולצה שלו .
"כנסי להתקלח"
"אוקיי, תודה ליאו" תודתי לו.
נכנסתי להתקלח ויצאתי רעננה ומלאה בריחו של כריס אל חדרו.
"אמרתי לחבר שלי שישגיח על המסיבה" אמר ליאו שהיה בחדר.
"ניראלי שאני אחזור הביתה" אמרתי.
"ככה?" שאל והצביע עליי.
"צודק"
"תשני כאן" אמר.
"תודה ליאו"
"אין בעד מה" אמר ופיהק.
"ניראלי שגם אתה דיי עייף"
"אני חושב שאני גם אכנס להתקלח" אמר .
נכנסתי אל מיטתו של ליאו, היא כלכך נעימה וממכרת שמצידי לישון בה תמיד.
אחריי חמש דקות ליאו יצא מהמקלחת.
הוא נכנס למיטה.
הרגשתי את הלב שלי פועם בחוזקה, המחשבה שהוא מאחוריי.
הסתובבתי.
פקחתי את עייני וראיתי את ליאו קרוב אליי, מאוד קרוב אליי.
עיניו הכחולות הביטו בעיניי הירוקות וכך גם עיניי.
לפתע שפתיו ושפתיי נפגשו, כאילו תכננו את זה לפניי.
נשיקה קטנה, לא סוערת, עדינה .
התנתקנו אחד מהשני. אלוהיים מה שהגוף שלי מרגיש עכשיוווו!
הבטתי בו והוא בי, כמו בנשיקה הראשונה שפתותינו נפגשו שוב לנשיקה סוערת וממכרת. לא רציתי להפסיק, לא יכולתי להפסיק.
ידו החזיקה במותניי וקירבה אותי אליו, ידי עברה לאורך פניו ליטפה אותה.
אחריי כמה דקות שהתנתקנו לצורך אוויר בלבד..התרוממתי , רק עכשיו קלטתי מה עשיתי..התנשקתי עם ליאו! עם ליאוו!!!
לא,לא,לא..זה לא יכול להיות…
"מ..מה שקרה כאן , נשאר בחדר הזה ולא יוצא" אמרתי.
הוא התרומם גם.
"מעולה.." אמר.
"אז גם זה לא יוצא" אמר וטרף אותי בנשיקה עמוקה שגרמה לי להמשיך..השפתיים שלו, המגע שלו…אלוהייים.