שונאת אותך!!!!פרק10

-לפני תחילת סיפור אני מקווה שיש פה קוראת אחת שתיים הייתי עמוסה במבחנים ועסוקה ובלי כוח אז מקווה שיש עדיין שממשיכים לקרוא –

*פרק 10 *
נקודת מבט של אנג'ל

מצמצתי כמה פעמים , לא מבינה איפה אני , כאב לי ממש ראש קלטתי שאני בבית חולים אבל לא הבנתי למה הסתכלתי לצד וראיתי ילד יפה מושלם אבל רגע מה הוא עושה פה ועוד ישן .
" אמ.. סליחה ? " שאלתי אותו מחכה שיקום
" אנג'ל את בסדר !!! " אמר קם מהר
" נראלי , אבל מי אתה ?" אמרתי לא מבינה מאיפה הוא מכיר אותי
" מה זאת אומרת ? "
" מי אתה ?"
" דיי אנג'ל זה לא מצחיק "
" אני לא צוחקת מי אתה ?!!? " אמרתי כבר מעוצבנת
" אני טום חבר שלך " אמר בפנים עצוב וישב על הכיסא , רגע מה יש לי חבר ועוד כזה מושלם
" את זוכרת את אלינה , לירון מישהו ? " שאל מודאג
" הם חברים שלי ?"
"כן "
התחלתי לדאוג שאני לא זוכרת כלום
" אני לא זוכרת כלום " אמרתי מסתכלת בעינו "איפה הם ? " שאלתי
" בחוץ יושנים " אמר
" אתה היית בשבילי כל הזמן הזה פה ? "
"כן " אמר מסמיק
קמתי והרגשתי סחרחורת , אבל הבאתי לו בכל זאת חיבוק , הרופאה נכנסה לחדר
" איך את מרגישה ?" שאלה
"כואב לי קצת הראש "
" זה בסדר " אמר בביטחון
" רגע מה בסדר היא לא זוכרת כלום !!! " אמר מעוצבן
" תירגע אמרנו לך שזה יכול לקרות "
" אני יזכר מתישהו " שאלתי
" מתישהו כן תלוי …"
" במה ?" שאל טום
" אם יש לה זיכרון ממש חשוב היא תיזכר בהכול " אמרה ויצאה מהחדר
הסתכלתי על טום היה עצבני , לא מובן , כועס ועצוב ראיתי דימעה יורדת על לחייו
" אל תדאג אני יזכר מתישהו " אמרתי מנשק אותו בלחי ומנגבת את דמעותיו
"אמ.. סליחה " אמרה הרופאה עוד פעם
"כן " שאלתי
" רצינו לידע אותך שעשינו בדיקת דם ואת בהריון " אמרה ויצאה הייתי בשוק הסתכלתי על טום וגם הוא היה בשוק
" לא זה לא יכול להיות " אמר
" רגע זה מימך " אמרתי לא מבינה
" זה לא יכול להיות , את עושה הפלה " אמר בביטחון
" רגע מה !! מי אתה שתחליט אלי !!! "
" את כולה ב 16 ואני 17 אני לא מוכן לילד וגם את לא יש לנו את כל החיים !! " אמר צועק
" אבל מי אתה שתחליט אני מחליטה ולא אתה !! "
" אבל תחשבי בהגיון את כולה בת 16 ויש לך ילד !! "
" אני אפילו לא זוכרת כלום ובמקום שתתמוך בי אתה עכשו צועק אלי !! יודע מה תיצא מהחדר " אמרתי פותחת את הדלת , הוא יצא עצבני וטרקתי תדלת , איך נכנסתי להריון יותר גרוע לא יכול לקרות
"אנג'ל ? " ילדה חמודה בגילי נכנסה
" זאת אלינה, איך את מרגישה ?" שאלה ראיתי שהיא עצובה שאני לא זוכרת אותה וגמאני עצובה אבל זה לא מה שרציתי שיקרה
" אני בסדר פחות או יותר " אמרתי
" למה טום יצא ככה ? "
" אני בהריון " אמרתי פורצת בבכי
" לא ששש אל תבכי "
לא יכולתי שלא לבכות כי הוא צודק אני מוותרת על חצי מהחיים שלי אבל הוא גם חייב לתמוך אחרי הכל זה גם הילד שלו , יואו אני שונאת אותו !!!
" אני שונאת אותו אני בחיים שלי לא ידבר איתו !! " אמרתי לאלינה בכעס , הוא עזב אותי זהו לא רק שאני שחכתי הכל אני גם בהריון יש יותר גרוע
מישהו נכנס לירון בטח , וחיבק אותי
" כל היה בסדר " אמר , הרגשתי לידו כל כך בטוחה אבל ידעתי שלאמא אסור לגלות עד שאני היה בטוחה מה לעשות,אני לא רוצה לעשות הפלה זה יהרוג אותו , את הילד אני לא יכולה לוותר עליו !!
" מה תעשי איתו ? " שאלה אותי אלינה
" אני לא יודעת , אבל מה שכן בנתים אני לא מספרת כלום לאמא " אמרתי , ואחרי כמה שניות של שקט מוחלט
" מה קרה לי ?"
"אוקי אנחנו נספר לך מה שאנחנו יודעים " אמרה אלינה
" מה שקרה זה שהלכתם למסיבה וטום בגד בך שם ואת התחלת לרוץ לשום מקום וטום רץ אחריו וקרא לך ואז היית בכביש ו…. "
" טוב את זה הבנתי " אמרתי
" תודה שאתם איתי , ואני יודעת שז קשה שאני לא זוכרת כלום "
" אנחנו תמיד איתך " אמרה אלינה מחייכת וגם לירון
* נקודת מבט של טום *
הלכתי הביתה מעוצבן מה היא חושבת לעצמה הכל קרה רק בגללי ההריון התאונה אני רק צרה בשבילה אני לא הייתי צריך להיות איתה לירון היה צריך אני עשיתי כל כך הרבה טעויות
היא לא זוכרת אותי זה היה ממש קשה לא חשבתי שזה יקרה הלכתי לישון רק לשכוח את כל מה שקרה אני יותר בחיים לא יתקרב אליה , ולא לילד אם היא תשאיר אותו