שומר הראש שלי – פרק 23

הלכתי בצעדים מהירים החוצה, וכשהייתי בטוחה שאף אחד כבר לא יצליח להגיע אליי, פתחתי בריצה .
הרוח ניפנפה את שעריי, ומדי פעם שערה נכנסה לי לפה . המשכתי לרוץ, מדי פעם עצרתי והסדרתי את נשימתי . לבסוף הגעתי ליעד שלי: הארמון של כריסטיאן שבו הייתי כלואה . הייתי בטוחה במיליון אחוז שאד נמצא כאן ואיתו בדיוק רציתי לדבר ושייתן לי הסבר על הכל . נכנסתי בשקט לחדר הכניסה ופתאום בהילון מהיר הכל: מישהו תפס בידי, משך אותי אליו ואז ראיתי את עיניו של כריס והשתחררתי ממנו .
"מה את עושה כאן ? באת כדי להתחרט ?" שאל אותי כריס בתמימות, כאילו הוא לא יודע למה אני באמת כאן . "איפה אד ?" סיננתי והוא רק צחק ואמר "אוי .. את טיפשה כ"כ . למה שאני אחביא את אד במקום שאת יודעת עליו ? ועכשיו – את שוב שלי " . פתאום נשמעו דלתות נסגרות, חלונות וכו' . "אין לך דרך לצאת " חייך ואז התנפל עליי, ואני עצמתי את עיניי במהירות .
– – – – – – – – – – – – –
שוב אני בחדר הזה . והפעם בלי אד .
שכבתי על המיטה ובהיתי בתקרה בשיעמום . במחשבותיי חיפשתי את אד, לפחות סימן, אך לא היה זכר אליו . דמיינתי אותו לידי, מחייך, וצוחק . אבל עכשיו משום מה לא רציתי לראות אותו, כעסתי עליו על שלא סיפר לי שהוא נסיך, ומצד שניי אני כועסת גם על כריסטיאן, שניהם נסיכים, ושניהם רוצים אותי כדי שאני אהיה הנסיכה שלהם .
המחשבות האלה הטישו אותי, רציתי לטמון את ראשי בכרית שלי שקיבלתי במתנה ליום ההולדת השלוש שלי, ועד עכשיו אני שומרת את הכרית שהכינוי שלה : "כריתי " .
פתאום הדלת נפתחה וכריסטיאן נכנס והתיישב לידי, הוא נראה להוט ומאושר . "אני רוצה להזמין אותך לארוחת ערב" אמר וחייך אליי חיוך מקסים שמזמן לא ראיתי .
"אחשוב על זה " אמרתי לאחר שחשבתי הרבה זמן (2 דקות) והוא הינהן ויצא מהחדר .
התגעגעתי דווקא לכריס האדיש והנחמד הזה, אבל עכשיו אני צריכה לחשוב על משהו אחר: האם להסכים לכריס או לא ? .לבסוף אמרתי לעצמי שאני אסכים, כאילו מה יש לי כבר להפסיד ?
– – – – – – – – – – – – – – – –
יכול להיות שאני בסך הכל בת 15, אבל עברה בי מחשבה שכריס ינצל את ההזדמנות ויציע לי נישואים, אבל במהירות זה עבר מראשי ונכנסתי לחדר האוכל גדול שבו היה שולחן ארוך במיוחד וכריס ישב בסופו ."שבי " אמר ושמעתי אותו כאילו הוא יושב לידי . התיישבתי, ובחנתי את סביבתי . באמצע השולחן עמדו שניי נרות והאוכל הופיע באופן פתאומי על יד שנינו .
"סברינה " אמר לי כריס שלא נגע אפילו באוכל שלו, קם והתקרב אליי . הם התיישב אל ברכיו ובאופן חלומי, הוא הוציא מכיסו קופסה קטן של טבעת, פתח אותה ושאל אותי "התרצי להינשא לי ?" .