שום דבר לא ישנה את זה פרק 72 פרק אחרון :

פרק אחרון:
-כעבור שנה וחצי-
נקודת המבט של לינוי :
אני וניב התחתנו חודשיים אחרי דור ונועם שירן הייתה בהריון בחודש השני , היא נכנסה להריון ישר אחרי שהתחנו .
היא כבר ילדה בת חמודה ממש וקראה לה מיטל, מיטל כבר בת 9 חודשים , אני בחודש התשיעי צריכה ללדת כל רגע, וניב?! פשוט חירפן אותי כל התקופה הזאת!!! הוא שמר לי כאילו מה כבר יקרה הוא דאג שאף בן אדם לא יתעטש לידי ותאמינו לי אם הייתה לו אפשרות הוא היה נועל אותי כל תקופת ההריון .
–
״חיים שלייי״-ניב צעק כשחזר מהעבודה ונישק אותי , הוא ודור הקימו עסק והם באים והולכים מתי שרק בא להם .
העסק ברוך ה מצליח וטוב שכך הוא זה שדואג לפרנסה ואני סתם עובדת בחנות בגדים בשביל להעביר את הזמן .
״מה שלום דבירוש?״-הוא שאל וליטף את ביטני .
״אל תתחיל שוב אנחנו קוראים לו אורי !״-אמרתי זועפת .
״לינוי לילד הבא תבחרי את לילד הזה אנחנו קוראים דביר , אין לך על מה להתווכח!!״
״אתה ממש חיי בסרט!״-אמרתי והפנתי לו את הגב , הוא סובב אותי אליו ונשק לי קלות.
״אני הולכת לנועם״-אמרתי ולקחתי את התיק.
״מה נועם עכשיו?! השתגעת את כל רגע צריכה ללדת ״-הוא אמר ואחז בזרועי .
״אויש אני לא יהיה אישה מובטלת ובודדה רק בגלל הריון ותפסיק לעשות מזה סיפור סך הכל הריון וכשירדו המים אני ידאג שישר יודיעו לך בסדר?״-שאלתי והבטתי בו במבט מתחננן.
״מה את הולכת לעשות אצלה ?״-הוא שאל ופניו נרגעו טיפה .
״סתם נשתה קפה ואני רוצה לראות קצת את מיטל ״
״אני לא מת על הרעיון״
״אני יהיה בסדר, באמת ..״
״אני אוהב אותך״-הוא אמר והצמיד אותי אליו לחיבוק.
״גם אני אוהבת אותך .. ותעשה טובה תעשה את הכלים לא סיימתי אותם״-אמרתי בגיחוך ויצאתי מהבית , אני יודעת שניב יהיה אבא מעולה!
נקודת המבט של ניב:
השנה וחצי הכי טובה בחיי , אני נשוי לאישה שאני אוהב ומצפה לילד ממנה עדיין אנחנו מתווכחים בקשר לשם שניתן לו אבל אני חושב שנחליט באמת כאשר הוא יוולד.
לינוי כל היום מחפשת לאן לצאת היא לא מבינה שזה מסוכן ובמיוחד שהיא בחודש התשיעי והיא בקושי הולכת וצריכה ללדת כל רגע , לכל מקום שאני הולך אני לוקח איתי את הפלאפון ואת המפתחות של האוטו במידה וירדו לה המים , כמה אני מחכה לילד הזה!!
–
סיימתי את הכלים והתיישבתי בסלון הפעלתי טלוויזיה והסתכלתי בחדשות, בדקתי כל רגע ורגע את הפלאפון מחכה לצלצול ממנה או מנועם .
לאט לאט עיניי נעצמו ושקעתי בתוך שינה .
כעבור שעה הפלאפון צלצל קמתי בבהלה ועניתי הייתה זו נועם ״ירדו לה המים תמהר״-היא אמרה וניתקה שמתי את הנעליים ורצתי במהירות לאוטו ונסעתי לנועם.
לינוי התפתלה על הספא הרמתי אותה בשתי ידיי והכנסתי אותה נסעתי במהירות טיל יודע שנועם ומיטל מאחורינו עם האוטו שלהם .
״הנה חיים שלי אנחנו כמה דקות שם אני אוהב אותך״-אמרתי כששמעתי אותה נאנקת מכאב.
״דיי יפה שלי דיי הנה כמה שניות״-אמרתי והצצתי במראה אחורנית .
״אני לא יכולה להחזיק מעמד ״-היא אמרה וצרחה , העלתי את המהירות מקווה שהיא לא תלד באוטו .
הגענו ישר שמנו אותה על אלונקה והאחיות לקחו אותה לחדר , חיכיתי מחוץ לדלת שומע אותה צועקת רציתי להיכנס לתפוס לה את היד להיות לצידה אבל ידעתי שהיא לא רוצה היא אמרה לי במפורש לא להיכנס ״כשאני יולדת אל תיכנס במילא אני יסבול למה שגם אתה תסבול כשתראב אותי סובלת?!״-היא אמרה בצער נזכרתי במילים אלו וקיוויתי בכל מעודי שזה יסתיים כבר.
מיטל זחלה אלי הרמתי אותה וחיבקתי אותה .
״הנה זה עוד מעט מסתיים״-נועם אמרה והניחה יד על כתפיי .
דור רץ במעבר דוחף כל אחד ואחד בדרכו וככולו מתנשף ״נו ?! היא ילדה?״-הוא שאל .
האחות באותה שנייה יצאה ותינוק בידה ״מזל טוב יש לך בן ״-היא אמרה והגישה לי אותו , הסתכלתי עליו על הדבר הטהור הזה שאני מחזיק בידיי המלאך הקטן הזה , נכנסתי לחדר והבטתי באישתי ״יש לנו מלאך קטן״-אמרתי ודמעות קטנות זלגו מעיני , התקרבתי אליה איתו וחיבקתי אותה .
״אני אוהב אותך , אני אוהב אתכם !״-אמרתי והבטתי בהם בהערצה , יש לי משפחה ואני סוף סוף מאושר בלי כלהעישון והשתייה ..יש לי אישה מדהימה וילד ואני מאמין שאנחנו רק נגדל ונתרחב..
הסתכלתי עליהם שוב בגאווה , יש לי משפחה!!