שום דבר לא ישנה את זה פרק 67

תסתכלו ברציתי להוסיף..!
נקודת מבט של דור:
התעוררתי באמצע הלילה והרגשתי את נועם עם פנים לכיוון הבטן שלי וידיים מכורבלות,חיבקתי אותה חזק ונשקתי לראשה,עדיין לא האמנתי שהיא שוב שלי,והפעם לתמיד..היא הולכת להיות אישתי!!
בהיתי בה כמה דקות ולא הפסקתי ללטף את ראשה,נזכרתי כמה התגעגעתי אלייה,לנשיקות שלה לחיבוקים שלה..
״אתה תמשיך להתסכל עליי עוד הרבה?״היא שאלה והרימה את הראש אליי
״מה את ערה??״שאלתי לא מבין
״כן..נחמד לדעת שאתה בוהה בי ימטריד אחד״היא אמרה וגיחכה
״איך קראת לי??״שאלתי ונשכבתי מעליה כשכל רגל שלי בצד אחר והחזקתי חזק בידיה כדי שיורתקו למיטה ולא יזוזו
״מ ט ר י ד!״היא אמרה והדגישה כל אות
״אוהווו איך שאת הולכת להצטער על זה״אמרתי ודיגדגתי אותה
״לא…….לל…אאא..אני..מצטערת״היא אמרה בין צחוק לצחוק
חייכתי ונתתי לה נשיקה קטנה בפה
״אז מה אני״שאלתי ונשכבתי חזרה לצד שלי
״חתיך״היא מילמלה ונשכבה על הצד כשפניה מול פניי
״שליי..״היא הוסיפה ונישקה אותי,העמקתי את הנשיקה,לא רציתי לעזוב את פיה לרגע אחד אבל הייתי צריך
״תקשיבי..אני צריך רגע ללכת להביא לי בגדים מהבית״אמרתי ונישקתי אותה שוב
״למה?!״היא מילמלה לתוך פי
״כדי שמחר בבוקר נלך לראות ולסגור דברים לחתונה״אמרתי והרגשתי את חיוכה
״יייששש״היא אמרה והתנתקה ממני
קמתי מהמיטה ולבשתי את בגדיי .נכנסתי למקלחת שטפתי פנים וסידרתי קצת את השיער
הסתכלתי בשעון שבאייפון שלי:השעה שתיים לפנות בןקר
״ביי יפה שליי״אמרתי לנועם וסגרתי את דלת חדרה ונסעתי לכיוון ביתי
נכנסתי לבית והלכתי למטבח,שתיתי כוס מים ועליתי לחדר שלי
לקחתי תיק קטן ושמתי בו בגדים נעליים דאורדורנט וג׳ל לשיער
חיפשתי את המברשת שיניים ונזכרתי שהיא נשארה במזוודה של לינוי
הלכתי לחדר שלה שהיה סגור,פתחתי את הדלת וראיתי את הכל החדר מבולגן ואותה שרועה על הריצפה
היה לידה בקבוק של יין וקופסאת כדורים
״פאקק״מילמלתי וניגשתי אליה
הרמתי אותה בשתי ידיי והזזתי את שערותיה מפניה.
״אני צריך אמבולנס בדחיפות״צעקתי בטלפון כשהתקשרתי לאמבולנס
״תבןאו לאחד העם 102״הוספתי וניתקתי את הטלפון
״לינויי..ליי..נווי״מילמלתי בצעקה והזזתי את ראשה מצד לצד אך היא לא הגיבה
לאחר שתי דקות שניראו לי כמו נצח האמבולנס הגיע,הרמתי את לינוי ועליתי איתה ביחד לאמבולנס
ליטפתי את פניה היפות והרכות,אני מכיר אותה אין שום סיבה שהיא תנסה להתאבד..היא לא כזאת!
לקחתי את הטלפון שלי ושלחתי הודעה לנועם על לינוי ושתודיע לכולם
*כעבור שעה*
חיכינו בכסאות המתנה בזמן שהיא הייתה בטיפול נמרץ,ממש לא התגעגעתי למקום הזה!
נועם ישבה לידי ובכתה,חיבקתי אותה וניגבתי את דמעותיי שהיו בזוויות עיניי
ענבל ואבי ישבו בכסאות ליד נועם אבל את ניב לא ראיתי..
״איפה ניב״שאלתי את אבי
״לא נראה לי שהודיעו לו״הוא מילמל
״אני יתקשר אליו עכשיו״הוא הוסיף וקם לדבר בטלפון רחוק מאיתנו
נקודת מבט של ניב:
״מה לך ולה?״אבישג שאלה אותי כשלינוי עזבה ונשארתי באותה תנוחה,לא זזתי הייתי המום מזה שראיתי אותה ולא עשיתי כלום.
״חברה..אקסית שלי״מילמלתי ותיקנתי את עצמי
״רגע זאת לינוי דהן?״היא שאלה ועיניה נפערו
״כן״אמרתי והסתכלתי עליה
״את מכירה אותה?״הוספתי
״כן..כאילו לא,הכרנו עכשיו במקרה״היא אמרה והסתכלה עליי
״לך אליה מפגר!״היא צעקה והעירה אותי מההלם שהייתי בו
״כן..״מילמלתי
״בואי איתי״הוספתי והחזקתי בידה
״לא מה אני קשורה״היא אמרה במהירות ושיחררה את ידיה ומידיי
״נוו…שוגיי״אמרתי והחזקתי שוב בידה
״טוב בוא״היא אמרה ורצנו לכיוון האוטו שליי
עלינו לאוטו ובדיוק קיבלתי שיחת טלפון
״הלו״עניתי
״איפה אתה״אבי צעק לי בטלפון
״בדרך לבית של לינוי״אמרתי
״ראית אותה?״הוא שאל
״כן לפני שעה בערך בשדה תעופה״
״מה עשית שם״הוא שאל
״אספתי את אבישג,היא חזרה״אמרתי וחייכתי
״תעשה פרסה ובוא מהר לבית חולים״הוא צעק
״מה בית חולים?״שאלתי בבהלה
״דור מצא את לינוי חצי מתה על הריצפה בבית שלה בוא מהר״הוא אמר
״פאקק..טוב ביי״מילמלתי וניתקתי את השיחה
עשיתי פרסה ונסעתי במהירות לכיוון הבית חולים
״מה קרה״אבישג שאלה
״לינוי בבית חולים״אמרתי ולחצתי על הגז