שום דבר לא ישנה את זה -פרק 4

פרק 4:
עבר כבר שבוע והוא עדיין לא יוצא לי מהראש ,כל פעם שאני רואה מישהו שמתקרב לבר אני מתפללת שזה יהיה הוא,אבל כל פעם אני מגלה שזה לא הוא..
מאז שהוא יצא מהבית אפילו בלי להגיד שלום בלי להגיד כלום לא ראיתי אותו ,מה עובר עלי לעזאזל ?!
סיימתי את המשמרת שלי וצעדתי לכיוון ביתי מחברת את האוזניות לאיפון וממלמלת 
את מילות השיר let it go .
בגינה שלי בפרגולה שבחוץ הייתה מונחת קופסאת בונבונירות עם פתק -״אני לא מפסיק לחשוב עלייך ,אני רוצה לראות אותך .ניפגש בשבע בחוף הים ?!״
חייכי והבטתי בפלאפון ,יש לי שעתיים להיתארגן ..לא בעצם אני לא יכולה ,יש אצלנו נשף בבית הספר ,למרות שאין לי בן זוג הבטחתי ללינוי שאבוא…טוב אני יגיד לו שיבוא איתי ,ואני יגיד ללינוי שקצת האחר..
–
לבשתי שמלת סטרפלס לבנה שהבליטה לי את המותניים,היא הייתה יחסית קצרה ,אבל היא הייתה נראית עלי בול ,התאמתי לה נעליים ועגילים ועליתי על מונית לכיוון חוף הים .
הוא עמד שם והביט בשקיעה ,ראיתי ילד קטן באזור וביקשתי שיגיד לדור שאני כאן , הוא רץ אליו חיש מהר ,ולחש לו באוזן את מה שאמרתי לו ..
דור הסתובב וחיוך היה מרוח לו על כל פניו,וואו איזה חתיך הוא. 
הוא התקדם אלי עד שעמד מולי .
״אני שמח שבאת ״-הוא אמר וחשף את שיניו הלבנות לצורת חיוך מדהים. 
חייכתי אליו .
״התלבשת יפה מדי לחוף ים ״-הוא אמר והמשיך לחייך ,דייי אני מאוהבת בחיוך הזהה!!!
״יש לי נשף של הבית ספר ,חשבתי אולי תבוא איתי ..״-אמרתי והשפלתי את ראשי .
״גם לך יש?!מוזר גם לי ..״הוא אמר.
״היה אמור להיות לנו שבוע שעבר אבל איזה אחד דפוק עישן ואיכשהו מזה הבצפר התחיל לעלות באש..אז היה לנו חופש שבועיים כי הביניין שלנו בשיפוצפים..״
״אוקיי,אני די המום..את לומדת בבית ספר מדעים? ״-הוא שאל מופתע,גם אני הייתי מופתעת ,הוא לומד באותו בית הספר שלי ואף פעם לא ראיתי אותו,איך ?!
״כן..״-מלמלתי 
״איך לא ראיתי אותך ?!״-הוא שאל מהוסס..
״מוזר גם אני לא זוכרת שראיתי אותך מתישהו..״-אמרתי.
״עברתי לכאן לפני חודשיים ״-הוא אמר והשתיק את עצמו .
״אמ..רוצה שנלך לנשף? ״-שאלתי.
הוא הנהן ואמר שהוא יקפוץ להחליף בגדים ונלך .

לאן נעלמו כל הקוראות והתגובות?