שום דבר לא ישנה את זה פרק 28:

פרק 28:
התגעגעתם לנועם ודור ?! הנה פרק על שניהם..;)
יש מישו מסויים שתרצו שהפרק יהיה מדובר עליו?! אשמח לשמוע ואולי כן אעשה זאת ואביא לכם פרק על מישהו מסויים ;)
קריאה מהנה ❤️
–
נקודת המבט של נועם :
הוא לקח אותי למקום הפרטי שלו ועכשיו תורי לקחת אותו .
הלכנו יד ביד לכיוון הבית שלי .
״לאן את לוקחת אותי ?״-הוא שאל והביט בי בעיניים נוצצות .
״ תכף תראה״ – חייכתי אליו חיוך משועשע.
הגענו לביתי ונכנסנו לחדרי . 
״מה את מתכננת?״-הוא שאל כשהביט בחיוך שעל פני .
חייכתי אליו בחזרה ועזבתי את ידו. פתחתי את ארון הבגדים הגדול שלי והזזתי את כל הקולבים ..
״וואו״ הוא הביט המום בדלת הקטנה שהציצה בארוני .
״זה מקום המסתור שלי. אתה הבן אדם הראשון שיודע עליו..״
״באמת?״-הוא הביט בי המום .
הנהנתי וחייכתי .
שנינו זחלנו לבפנים עד שלאט לאט המקום התחיל להתרחב והצלחנו לעמוד.
המקום היה מרוהט,ככה קיבלתי אותו..היה מיטה ושולחן עם 2 כיסאות .היה מקרר שהייתי ממלאה אותו כל שבוע והיו לי שמה גם כמה בגדים בודדים .היומנים שלי וכל מיני דברים אישיים היו שם .
״וואו יש לך דלת סתרים ,איזה מגניב זה״
״חחחח כן״
״אמא שלך לא יודעת עליו ?״
״ לא ..היא לא שמה לב בכלל ..״
שכבתי על המיטה והוא נשכב לצידי, ראשו בין זרועותי ואני מלטפת את שערו . 
״את באה למקום הזה הרבה? ״
יחסית כן.. כשאני רוצה להיות לבד..אמא שלי רוב היום לא בבית והיא לא שמה לב להעלמות שלי ..״
״אני מבין ..״
״צר לי להיות בחדר הזה..״-הוא אמר לפתע כעבור כמה שניות של שקט.
״למה ?״ הבטתי בו תוהה .
״כי אני כמעט בטוח שזה החדר שהיית מתפרקת בו ובוכה..״
״ קלטת בול ..״
שכבנו על המיטה בכמה דקות של שקט הרהרנו במחשבותנו.
״אני יכול לבקש ממך משהו?״-הוא שבר את הדממה .
הנהנתי וחיכיתי שהוא ידבר.
״ אני יודע שזאת תהייה בקשה גדולה מידי , אבל החדר הזה יכול להיות של שנינו . חדר המסתור שלנו ?״
חייכתי ונישקתי אותו לאות תשובה שהתשובה שלי היא כן .
הוא נשכב מעלי מנשק את צווארי ,ומניח את ראשו שם . וככה נרדמנו שעות על גבי שעות.