"שוב רצית לחזור אליי כי שם כבר קר לך.." עונה 2 פרק 4

"אני עייפה אני עולה לישון" אמרתי להם בחיוך והלכתי לישון,עם הרבה מחשבות מפחדת ממה שיקרה בהמשך…
"בוקר טובבב עולםם" שמעתי את מעיין צועקת וקופצת לי על המיטה…
"בוקר טוב" אמרתי בחיוך והתמתחתי…
"ייאלה קומי תתארגני הולכים לשופינגגג!" התלהבה ויצאה מהחדר..
נכנסתי למקלחת עשיתי את אירגוני הבוקר שלי והתחלתי להתארגן..
לבשתי את זה-http://www.polyvore.com/cgi/set?id=109234422
מרחתי מסקרה,אודם ורוד,סומק השפרצתי בושם לקחתי תיק צד קטן שמתי בו כסף מפתחות ואת האייפון וירדתי לאכול ארוחת בוקר…
"בוקר טוב" אמרתי בחיוך לכריס ומעיין שישבו בשולחן במטבח..
"בוקר מעולה" אמרו והתיישבתי לאכול איתם..

"את מאמינה שעוד שבועיים אנחנו מתגייסות" אמרה לי מעיין בזמן שישבנו במסעדה לאכול אחרי כל הקניות שעשינו,שיט מה שבועיים?! אני עוד לא מוכנה לזה נפשיתת :\
"אין מצב כל כך מהרר?" שאלתי עדין בשוק
"כן" אמרה מעיין בגיחוך
"אוףף" אמרתי והיא צחקה..
"בואי נהנה מהשבועיים שיש לנו לפני צ"הל " אמרה ואני הנהנתי להסכמה..
"תגידי" אמרתי
"מה?" שאלה לא מבינה
"אממ…עזבי לא משנה" אמרתי מתחרטת,אוף חתיכת דפוקהה.. רציתי לשאול אותה על עידן מה איתו איפה הוא אבל לא היה לי את האומץ בכל זאת הוא בגד בי ואני שונאת אותוו ושכחתי אותוו! ניראלי..
"אני יודעת שרצית לשאול על עידן" אמרה, אוחח היא מכירה אותי יותר מידי טוב!
"עידן בצבא הוא מפקד,אחרי שעזבת הוא היה שבור ואז הוא חזר להיות עידן של פעם הסטוציונר,כל הזמן הוא שואל אליך וכן הוא יודע שחזרת אבל את לא תיראי אותו עוד הרבה כי הוא סוגר שבת שבועיים זאת אומרת שכשאנחנו נתגייס הוא יחזור הביתה" אמרה,אבל אני ניתקעתי על זה שהוא חזר להיות סטוציונר!
חשבתי שהוא הבין שלא צריך לפגוע בבנות וצריך לכבד אותן…כנראה חשבתי לא נכון..:/
"דיי יפה שלי חשבתי עברת הלאה" אמרה מעיין..
"כן עברתי הלאה" אמרתי.
"סתם מבאס לשמוע שהוא חזר להיות כמו פעם" אמרתי מבואסת…
"לא נורא אהבה שלי זה החיים שלו" אמרה..
"כן,טוב יאלה נמאס לי לדבר עליו בואי נלך לקנות נעליםםם!" אמרתי בחיוך ומעין צחקה ומשכה אותי לחנות..

"יואוו הלכו לי הרגליים" התלוננה מעיין כשהגענו עליי הביתה ושמנו את השקיות..
"חחחחח אני נהנתי" אמרתי בחיוך
"גם אני" אמרה בחיוך ונפלה על המיטה
"קוףף שליי" צעקתי וקפצתי עליה..
"אני צריך להתחיל חשוד?" שאל כריס כשניכנס לחדר ורק אז שמנו לב למצב שאנחנו שוכבות בו אחת על השניה ופשוט התפקענו מצחוק…
"קומי שמנהה" צעקה מעיין והזיזה אותי
"שמנה אחותך" אמרתי צוחקת וקמתי..
"אהוביי" צעקה מעיין וקפצה על כריס והם בלעו אחד את השני..
"חמודים לא צריך לאכול אחד את השני יש ארוחת ערב אם אתם רעבים" אמרתי להם והוצאתי לשון.
"תקנאי בשקט" אמר כריס
"יופי עליתם עליי אני מקנא, עכשיו עופו מפה אני צריכה לדבר עם אהובי" אמרתי כששמתי לב שאריאל מתקשר..
"נסיכהה שלי" צעק לי אריאל כשעניתי לשיחה
"אהבה שליי" אמרתי ואוטומטית עלה לי חיוך על הפנים..
"מה נשמע?מה חדש?מה עשית היום?" התקיף אותי בשאלות חחחח
"הכל מעולה אין כלום חדש חוץ מיזה שאני עוד שבועיים מתגייסת והיום הייתי בשופינג" אמרתי ושמעתי אותו צוחק
"כרגיל שופינג" אמר צוחק..
"אני מתגעגע מלאך שליי" אמר והחיוך שלי ירד,אוףף כמה שאני מתגעגעת אליוו..
"גם אני חיים שליי" אמרתי על סף דמעות.
"חסר לך שתיבכי בגללי" אמר לי באזהרה ואני צחקתי..
"אאו זה מה שאני רוצה לשמוע את הצחוק שלך" אמר וחייכתי כמו דפוקה..
"דרך אגב יש לי הפתעה " אמר ואני ישר נידלקתי,אני חולה על הפתעותת!!
"מה ההפתעה?" שאלתי בהתלהבות..
"כשיגיע הזמן תדעי" אמר,אוףף שונאת שלא מספרים לי
"טוב אהובתי אני חייב לעוף לסידורים אני אוהב אותך תישמרי על עצמך" אמר
"ביי אהבה שלי אוהבת אותך" אמרתי וניתקתי,אוף איך זה אפשרי לאהוב כל כך בנאדם שנימצא כל כך רחוק ממך?!זה מזל שאנחנו לא ביחד אחרת לא הייתי מצליחה לשרוד קשר ממרחק..