שוב פעם החיוך שלך
אז היום אני הלכתי לי בחצר, קצת חששתי כי אתמול לא דיברנו, אלא רק הבטנו אחד בשני, כאילו אנחנו לא מכירים.
היום התהלכתי לי בחצר בית ספר ופתאום ראיתי אותך, צוחקת עם חברתך.
התקרבתי אני אליך וחייכתי אליך, את גם חייכת אלי. הרגשתי מאושר. משהו פה התקדם.
מיד אחר כך כעסתי על עצמי. רציתי להגיד לה שנדבר אחרי זה אבל היא כבר התרחקה. אחר כך בשארית היום קיוויתי להיתקל בה, אך כמובן שלא ראיתי אותה. ושוב, הרגשתי כאילו היא מתרחקת ומתרחקת….
היום זה קרה,
שמחה שחורה,
החיוך שלך שווה אלף מילים,
ואני יכול רק להסכים.
את המשכת ללכת,
מרגישה כמו כוכב לכת,
שמתרחק מחום השמש שלי,
אוי מתי תהיי כבר שלי?
ואני עצוב,
היה לי מה לומר,
ועכשיו כבר מאוחר,
אז אולי כבר די?!
עלייך לא מפסיק לחשוב,
והרוח שלך לא מפסיקה לנשוב,
מתי אקבל את מבוקשי?
רק כשתהיי שלי.
ואת התרחקת,
ולבי ממורמר,
כי את רומזת לי שלא אומר,
שאת מתרחקת, מתרחקת, מתרחקת….
תגובות (33)
אני הראשונה שהגבתי ואתה כזה מקסים שאתה כותב על ילדה שאתה אוהב. [ ^_^] אני חושבת שערבבת את השיר והסיפור ביחד ויצא קצת מוזר אבל בסך הכל אתה מאד מאד מקסים וזה יפהפה
ככה אני ,מחבר בין סיפור לשיר, לפי דעתי זה יותר יפה ככה. נו מילא, כל אחד וההעדפות שלו. תודה בכל מקרה.
אתה ממש השראה!
אני קוראת כל סיפור או שיר שאתה כותב, יש לך הרבה כישרון.
חשבת על להפוך את התחביב שלך למקצוע?
כי אני חושבת שתהיה מאוד מצליח במקצוע, אבל מי אני? טוב מחשבה לאחר כך…
סיפור ממש יפה נהנתי לקרוא!
את באמת חושבת?
כן!
הכתיבה שלך מזכירה לי ספרים שקראתי באנגלית,
אם אי פעם תוציא ספר לאור אני בטח אקנה אותו. ^_^
וואו תודה רבה
באמת שאין על מה!
עצוב, ובאמת שגרמת לי להזדהות איתך.
אהבתי את הסגנון כתיבה שלך :)
תודה רבה לך. אני תמיד שמח לקוראים חדשים
ואו.
הכתיבה שלך לא פחות ממושלמת אני ממש אוהבת את הדרך שאתה כותב.
אני ממש מתחברת לשירים שלך/סיפורים שלך הם מזכירים לי קצת אותי
תודה רבה לך
כל הכבוד רועי, גם על בחירת העורכים! השילוב הזה בין שיר לסיפור גורם לקריאה להיות מהנה יותר..
אנימשתדל וסוף סוף אני בבחירת העורכים!!!!
אהבתי ממש :)
תודה
תעלה כבר את התוצאות של הבאלגן!
הבאלגן של השוקולן ?
וואו זה מהמםם
איזה חמווד אתה שאתה רוושם על מישי שאתה אווהבב.
זהה באמת שמושלםם
תודה
והנה הגיע עוד מכרה זהב…
אז ככה: בתור התחלה, הנושא והסגנון חרושים. לא באמת משנה אם זה סיפור אמיתי או לא, אם אתה מתכוון להביע אהבה אז תעדן ותלטש. בעקרון, ההבדל בין הבעת אהבה מעודנת ובין אהבה גולמית וקיטשית כזו הוא כמו ההבדל בין אדם נקי בבגדים יפים לבין אדם עירום ומזוהם. יש עוד מטאפורות, אבל השתמשתי ברובן על האחרים שהיו פה.
בנוסף, יש אנשים שאני מניח שהיו מסוגלים לשלב שיר וסיפור בצורה מוצלחת, אבל אצלך זה פשוט לא ככה. פשוט לא. אין נקודה הגיונית של חיבור או אפילו סיבה לשילוב המוזר, החריזה מאולצת, המשלב הלשוני סביר לכל היותר והשיר גם מלא בחוסר הגיון ואי דיוקים (לדוגמה, כוכבי לכת לא מתרחקים מהשמש שלהם. ואם כן, הם לא כוכבי לכת, אלא סתם גוש גדול של אבן בחלל). הסיפור גם הוא כתוב בצורה מטופשת, קיטשית וסטריאוטיפית, שלא לדבר על המעבר המוזר בין הדיבור אל הבחורה בגוף שני לדיבור אליה בגוף שלישי. אם לסכם, לא אהבתי.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר.
אוקיי זו ביקורת יפה שאני אשתמש בה ורציתי להגיד לך כמה דברים בוודאי לא לפגוע רק כדי להבהיר: בשיר יכולים להיות אי דיוקים, שום דבר לא ימנע ממני לעשות את זה.
דבר שני, השיר והספור מתחברים טוב עובדה, אנשים פה אמרו שכן.
דבר שלישי, אני לא כותב בצורה קיטשית, בחיים! תשאל את האנשים שקוראים את הסיפורים שלי, שיגידו לך שבאתר אני שונה, לא כמו כולם שהרוב כותבים על דברים קיטשיים, זה אמיתי! זה בא שיר מהלב. אם אתה חושב שהלב שלי הוא קיטשי אז לצערי, יש לך לא בסדר, הלב שלי בסדר גמור.
ועוד דבר, להעליב סיפורים זה לא מה שצריך להיות פה בתגובות. אין לי בעיה שנותנים לי ביקורת, אבל להעליב את השיר, לא להשתמש במילים כמו חרושים, ולדמות את השיר שלי לאדם ערום.
אה ושכחתי להגיד לך שמה שכתבתי נבחר לבחירת העורכים וזה אומר שזה טוב לא כמו שאמרת, אז בבקשה בלי להעליב.
1. אם אתה כותב שיר, לפחות תשתמש בדימויים הגיוניים. פעם אחת, במסגרת שיעור מדעים על רבייה, שמענו שיר של בועז בנאי בשם "מרוב אהבה שותק". תן לי לצטט לך שורה מתוך השיר:
"כשהפיל אוהב ת'פילית, הוא אומר לה 'את כזאת יפיופית!'".
זו הסיבה שצריך תמיד לדייק.
2. אנשים גם אומרים שצריך להרוג את כל הערבים באשר הם (ולפניהם את היהודים, ואת העמלקים ועוד המון עמים אחרים), ובאתר הזה אומרים את אותם דברים (אותן מחמאות שנתנו לך, הכוונה) גם על סיפורים שאפילו אתה תיגעל מהם. אל תסמוך על אף ביקורת למעט אחת רצינית.
3. כך או כך, בין אם הלב שלך הוא קיטשי או לא (ואני אישית חושב שכן, אבל זה עניין של דעה) הסיפור הוא קיטשי בלי ספק. גם אם השיר בא מהלב, תעדן ותלטש. אהבה גולמית זה נורא ואיום. אם אתה מעדיף דימוי אחר, זה כמו ההבדל שבין אומצה צלויה ומטובלת לבין בשר חי.
4. אני אגיד לך מה שכתבתי כבר לרבים וטובים ממך לפניך: תרשום לי עלבון אחד שרשמתי כלפיך או כלפי הסיפור שלך, כלומר, אם אני כותב לך שהסיפור שלך קיטשי אני מציין עובדה לגביו, לא מעליב אותו.
5. בעניין האדם העירום, נו באמת. זה פשוט דימוי רנדומלי שבחרתי. אם אתה מעדיף, אני יכול לדמות את זה להבדל בין בשר צלוי לבשר חי או להבדל בין קרם ברולה איותי לבין ערבוב של סוכר, מייפל ודבש.
6. אתה יודע, הסיבה שביקרתי א הסיפור שלך היא בגלל שהוא נמצא בבחירת העורכים. כאן אמורים להיות הסיפורים הטובים באתר, מה שהופך את המקום למטרה טובה יותר לביקורת. אם אתם לא תשתפרו, אז מי כן?!
אני לא חושב שהבנת. לא נפגעתי או משהו ואני שמח שביקרת אותי אבל מעצבן אותי שאתה חושב שזה שיר קיטשי. מה לעשות? זה מחמם אותי…
דבר שני, לפעמים דווקא האי דיוק בשיר הוא מה שהופך אותי לנחמד.
עוד משהו, ברור שאני לא סומך רק על התגובות באתר, אבל בכל זאת הן שוות משהו, אפילו אם הוא קטן.
טוב, זה קיטשי. גם הסברתי לך מה לעשות כדי לגרום לו להיות לא קיטשי.
מרוגז קלות, למרות העובדה שאני מסכימה איתך, אני חושבת שהביקורת שלך באה להעליב קצת, ולא רק לבקר.
זה אתר שבו אנשים פותחים את הלב שלהם בפני אנשים. אתה לא יכול לבקר דברים שאין לו שליטה עליהם, כמו קיטשיות למשל. העניין עם גוף שני ושלישי זו ביקורת לעניין, כי זו טעות שהוא יכול לשים לב אלי ה להבאת
וואאוו ממש יפה :)
תודה רבה לך :)
לא אהבתי את השינוי סדר של 'עלייך לא מפסיק לחשוב' זה אמור להפוף את המשלב לגבוה אבל בסיפור הזה זה פשוט לא מתאים ואני מסכימה עם מרוגז קלות.
פליז אל תעיף אותי מהתחרות בגלל זה…
למה שאני אעיף אותך?! אני נראה כמו אדם שמעיף? אסור לי מה אני לא נעלב אני מקבל ביקורות תודה לך :)
אתה לא ניראה לי . כי כל מה שאני רואה בתמונה שלך זה ידיים יוצרות צורה של לב.
אם נעשה רשימה של התחביבים המוזרים שלי, הראשון יהיה לקרוא את הביקורות של סטיבן לבחירת העורכים ולהגן על דעתו בחירוף נפש.
כך שאני מעריכה שמיותר להגיד שאני מסכימה איתו, ועם שלל הדימויים שהוא נתן(בדיוק אכלתי ברולה בשבת! צירוף מקרים דבילי!)
אני בהחלט לא רואה קשר בין השיר לסיפור הזה, והעניין הוא בהחלט קיטשי לגמרי.
אני מניחה שאתה כותב את הדברים מהלב, אבל אתה חייב להבין, בשבילי, אדם רנדומלי שקורא סיפור בבחירת העורכים, הכתיבה על ילדה שבעיינך מושלמת ואתה לא עושה עם זה כלום-זוהי קיטשיות טהורה.
בכל מקרה, בתור אחת שכמה מסיפוריה נמצאים בבחירת העורכים, אני מבהירה לך- הבחירה של העורכים לפעמים זוועתית..
בכל מקרה, בהצלחה לך בהמשך(:
תודה. אני מקווה שמה שכבתי הוא לא זוועתי בשבילך