שוב אותו סיפור,שוב אותה אהבה-פרק 4+5

"אני לא" אמר ונישק אותי.
"אני עייפה אמרתי ונישכבתי על החזה שלו,הוא שיחק לי בשיער ובלי ששמתי לב נרדמתי.

'פיפ פיפ פיפ' שמעתי את הצליל של השעון מעורר,הוא לא הפסיק לצלצל,מרוב עייפות פשוט לקחתי תאייפון וזרקתי אותו על הריצפה.
"אוףף" צעקתי בעצבים כשהשעון מעורר לא הפסיק לצלצל..קמתי מהמיטה ולקחתי את האייפון מהריצפה,בחנתי אותו מכל צד אין אליו אפילו שריטה.הסתכלתי באייפון וראיתי שהשעה כבר 8 וחצי,אבל לא זכור לי ששמעתי שעון מעורר.הסתכלתי על ההודעה שרשומה שהשעון מעורר מופיע..
"קומי כבר יפרה" היה רשום,עכשיו הכל ברור דני שם לי אותו אתמול כנראה אחרי שנירדמתי.
נכנסתי למקלחת עשיתי את אירגוני הבוקר שלי ונכנסתי חזרה לחדר..התחלתי להתלבש לבשתי בגד ים שהחזייה שלו מנומרת בצבע ורוד והמנומר בצבע שחור ותחתון שחור,מעל לבשתי שורט ג'ינס קצת דפוק אותי,וחולצת בטן לבנה שרשום עליה BOYS,נעלתי אווינאס ורודות,שמרתי מסקרה עמידה במים,ואודם עמיד,בושם הכנסתי דברים אחרונים לתיק וירדתי למטבח לאכול ארוחת בוקר..

"שמנה כל היום אוכלת" שמעתי מישהו אומר מפתח הדלת.
"זה אתה פשוט בא תמיד כשאני אוכלת" אמרתי לדני מתגוננת,הוא כמו בן בית פה נכנס מתי שהוא רוצה.
"קח" אמרתי והבאתי לו את הנס שהכנתי לו וקוראסונים.
"איזה מפנקת יאלה" אמר ונישק את הראש שלי.
סיימנו לאוכל פניתי את הכוסות למדיח,והתקדמתי למראה לסדר את השיער.
"מזה?" שאל דני עצבני והצביע על השורט שלי.
"שורט" אמרתי ממשיכה לסרק את השיער.
"יש הבדל בין שורט לבוקסר הזה" אמר ובעצבים.
"אויש תעשה לי טובה אתה הרי אוהב שאני לובשת את זה" אמרתי מתגרה בו.
"אני אוהב כשאת לובשת את זה כשאת רק איתי,ולא כשאנחנו נוסעים לאנשהו ויש שם מלא בנים שמסתכלים עליך.
"אתה מטומטם" אמרתי
"מה עשיתי עכשיו?" שאל ביאוש.
"הם גם ככה יראו אותי שם בלי השורט,זה טבריה אתה יודע לובשים שם בגד ים" אמרתי מסבירה לו כמו לילד עילג.
"שיט שכחתי" אמר
"עכישו עוד יותר עצבנת אותי" המשיך.
"תפסיק להתלונן תיקח את התיק שלי ותנעל אחריך אני באוטו" אמרתי לוקחת את המפתחות של האוטו שלו מהשולחן ויוצאת מהבית.
"עשית ממני נומשה" שמעתי אותו צועק לי,צחקתי והתקדמתי לאוטו.
"טיפשה לצד שני" אמר כשיצאה וראה אותי מסתבכת עם הדלת של האוטו.
"אה" אמרתי,אוי יצאתי סתומה.
"איזה בלונדינית יאלה,את גם יכולה לפתוח עם השלט" אמר ולקח לי את המתפתח ופתח תאוטו.
"אני לא בלונדינית" נזפתי בו.
"טוב בסדר" אמרתי צוחק.

"נו מתי מגיעים?" שאלתי את דני בפעם העשרים.
"עוד מעט" ענה.
"הגענו?" שאלתי אחרי חמש דקות.
"לא" אמר בחוסר סבלנות.
"ועכשיו?" שאלתי,כן אני כמו הילדים המעצבנים שמשגעים את ההורים.
"אמ שתקתי כבר" צעק בעצבים.
"תפסיקי לשאול כל 5 דקות מתי מגיעים זה לא יגרום לזה שנגיע יותר מהר" אמר עצבני.
"רק שאלתי" מלמלתי,הוא יודע שאני שונאת כשצועקים עלי,אז מה הוא צועק?!
"אז תפסיקי לשאול" אמר עצבני.
"טוב" אמרתי וסובבתי את המבט ממנו לחלון.
"אמ?" הוא קרא לי,אחרי 10 דקות של שתיקה..לא עניתי.
"נו אמ אני מצטער" אמר וליטף לי את הרגל.
"הייתי עצבני לא התכוונתי לצעוק עליך" הוסיף.
"אז תשתלט על העצבים שלך אתה מכיר אותי מספיק טוב ויודע שאם יש משהט שאני שונאת זה שצועקים עלי" אמרתי לו בעצבים,בלי להעיף מבט אליו.
"אני יודע אני מצטער לא שלטתי בעצמי" אמר,המשכתי לשתוק.
"נו אמ" הגביר את הקול,עדין שתקתי..תגידו שאני ילדה קטנה אבל לא באלי לדבר איתו.

"מה נעצרת תמשיך לנסוע" אמרתי עצבנית כשהוא עצר את האוטו בשוליים של הכביש.
"לא אני לא ממשיך עד שאת לא מדברת איתי" אמר ודומם את המנוע.
"אז כנראה שלא ניסע היום" אמרתי בעצבים ויצאתי מהאוטו.
"מה יצאת כנסי" אמר.התעלמתי..מלא מכוניות עברו וצפרו לי..
"סע יבן זונה" צעק דני עצבני לאיזה אחד שנעצר על ידי.
"אמ כנסי לאוטו" אמר עצבני.
"לא" אמרתי בהחלטיות.
"אני לא רוצה לפעול בכוח" אמר ויצא מהאוטו.
"אני לא נכנסת" התווכחתי.
"אם את לא נכנסת עכשיו אני נוסע" אמר עצבני.
"תיסע,אני יסתדר אני יתפוס לי טרמפ,אני רואה פה הרבה שיהיו שמחים להקפיץ אותי" אמרתי משחקת לו על המצפון ומתגרה בו,בזמן שכל המכוניות שעוברות צופרות לי,ראיתי אותו מחליף צבעים מעצבים.
"מצחיקה את היום" אמר עצבני.
"מצחיקה כל יום" אמרתי באותו טון כמוהו.
"יאלה כנסי" אמר ופתח לי את הדלת
"לא" אמרתי
"פעם אחת בחיים שלך תפסיקי להיות עקשנית" צעק בעצבים,והינה הוא שוב צועק.
"תפסיק לצעוק עלי" צעקתי גם עצבנית.
"אז תכנסי לאוטו" אמר בטון גבוה.
"אני שונאת אותך" צעקתי ונכנסתי לאוטו אבל ישבתי מאחורה.
"ילדה קטנה" מילמל והתחיל לנסוע.
כל הנסיעה ישבתי מאחורה הייתי עצבנית ומאוכזבת ממנו,כנראה שהוא שם לב לזה כי הוא כל שניה הסתכל עלי דרך המראה.
"תסתכל לכביש" אמרתי בערסיות..הוא הניד את ראשו מצד לצד ביאוש והסתכל על הכביש..אחרי חצי שעה סוף סוף הגענו.