שוב אותו סיפור,שוב אותה אהבה-פרק 1

נקודת מבט של אמבר:
"שלוםם" צעקתי כשהגעתי לפארק,כולם כבר היו שם.
"או תיראו מ ניזכרה לבוא" אמרה עדי.
"בואי חיים שלי בידיוק מתכננים נסיעה לטבריה הסופ"ש" אמר לי דני ומשך אותי לשבת אליו.

*דניאל אלבז-בן 19 מראשון לציון,חטוב גבוהה ושזוף,שיער בלונדיני ועיניים כחולות הגבר
המושלם.
יש לו פיוז קצר הוא מתעצבן בשניה אבל נירגע שעה,האקס של אמבר,הם היו ביחד 3 פעמים,פעם אחרונה הם היו ביחד חודשים אחרי שאמבר וג'ייסון ניפרדו,אבל הם החזיקו ביחד חודש ושוב ניפרדו כי אין מה לעשות לא כולם מסתדרים,הם מאוד אוהבים אחד את השני אבל לא נועדו להיות ביחד,בינתיים הם ידידים וקצת מעבר.

"אני לא יכולה לבוא" אמר עדי
"למה לא דידי?" שאלתי אותה,כן ככה אני קוראת לה.
"משחררים את יריני הביתה לסופ'ש אחרי חודש בבסיס אז אנחנו יוצאים שנינו" אמרה עם מבט מאוהב בעיניים.
"הבנתי" אמרתי
"אבל את בכל זאת באה" אמר ישר דני יודעת שאני יכולה להגיד שאני לא יבוא כי היא לא באה.
"אני יבוא" אמרתי בחיוך.
אחרי שעה סוף סוף סיימנו לארגן את הרשימת קניות.
"מחר בבוקר נוסעים לקנות הכל" אמר רועי אחד מהחברה.
"סבבה" אמרו כולם,חוץ ממני שהייתי עסוקה לצעוק על דני שיפסיק לדגדג אותי.
"הזוג המלכותי אתם מקשיבים לי?" שאל רועי
"אני כן,לא יודעת מה אם החבר הדפוק שלכם" אמרתי מתכוונת לדני..
"חוצפנית אני לא דפוק" אמר כמו ילד קטן.
"נכון אתה מאותגר שכלית" אמרתי בחיוך מתגרה.
"ידפוקה לעומתך אני גאון" אמר עם חיוך.
"נו תיראו תמכוער" אמרתי
"יואו שתקו תריבו אחר כך" אמר רועי מיואש,כל החיים אנחנו רבים ככה אבל כמובן שהכל בצחוק.
"טוב" אמרנו שנינו .
"קיצר יום שישי יוצאים בבוקר,כל אחד נוסע עם מי שבאלו,והולכים לקנות הכל מחר" אמר
"אמ נוסעת איתי" אמר ישר דני,הוא קורא לי אמ.
"מי אמר?" שאלתי בהרמת גבה.
"אני" אמר ונתן לי נשיקה בלחי.
"לא באלי אני יסע עם רועי" אמרתי
"לא את תיסעי איתי" אמר
"שתקו" צעקו כולם ביאוש,ואנחנו התפוצצנו מצחוק..
"סליחה" אמרתי צוחקת.
"אבל בכל זאת אני לא יסע איתך" אמרתי לו בלחש..
"את כן ואל תתווכחי איתי" אמר,כשדני מחליט משהו אי אפשר לשנות את הדעה שלו.
"אוף שונאת אותך" אמרתי והסתכלתי אליו.
"ואני אוהב אותך" אמר.
"דני" אמרתי באזהרה,אני כבר התגברתי על זה שאנחנו לא ניהיה יותר ביחד,כן אני עדיין אוהבת אותו והכי כיף לי איתו בעולם אבל אנחנו לא מסתדרים אבל הוא זה שלא קלט עדיין שלא נחזור יותר.
"מה? רק אמרתי" אמר בתמימות.
"טוב בסדר" אמרתי והוא צחק,תמיד שאחד משנינו רוצה לעבור נושא אנחנו ואמרים את זה.

"יאלה הביתה" אמר והקים אותי ממנו.
"מה למה?" שאלתי לא מבינה.
"כבר מאוחר וצריך לקום מחק מוקדם" אמר והרים אותי כי התייבשתי שוב על הספסל
"לא רוצה" אמרתי כמו ילדה קטנה.
"נו אמ בואי כבר" אמר וניסע להרים אותי מהספסל.
"לא עוד קצת" אמרתי,למרות שנישארו לבד וכולם כבר התקדמו.
"כל דבר קשה איתך" אמר ביאוש,והרים אותי על הכתף שלו.
"לא נו דני תוריד אותי" אמרתי בזמן שהוא מתקדם,אבל הוא שתק והמשיך ללכת איתי..
"דניאל אל תעצבן אותי" אמרתי ונתתי לו אגרופים בגב..ורק אז הוא הוריד אותי,הוא יודע שכשאני קוראת לו דניאל סימן שאני עצבנית.
"סוף סוף" אמרתי
"יאלה הביתה" אמר לקח לי את היד ומשך אותי אחריו.
"יאלה חייםשלי לילה טוב אני יאסוף אותך מחר ב 10 לקניות" אמר.
"לילה טוב מאמי" אמרתי והוא התקדם נתן לי נשיקה קצרה על השפתיים והלך.כן אנחנו אסקים והכל אבל בכל זאת מתנהגים כמו זוג.