שדים ומלאכים – פרק 4 – פגישה מקרית
החליפה הייתה מוכנה לנשף
דין התבונן בהשתקפותו שבמראה, החליפה הלמה את שיערו ועיניו הכהות.
הוא חייך את חיוכו המוכר והסתובב אל אמנדה.
"היא נפלאה!" אמר בהתרגשות
דפיקה נשמעה על הדלת.
הארמון היה עמוס באנשים.
תושבים מהממלכה האדומה, וגם משתי הממלכות האחרות…
גברות עם שמלות נשף מפוארות, אצילים בבגדים יקרים למראה.
הנסיך שון מהממלכה הלבנה נכנס אל הנשף יחד עם אחיו ואביו.
הם סקרו את האולם במבטם.
לאף אחד מהם לא היה מצב רוח לחגיגות, אבל זה היה נחוץ ליחסים הדיפלומטים עם שאר הממלכות.
הם התפזרו באולם, שקועים במחשבותיהם.
ג'יין הסתכלה על הגברות בגועל.
למרות שהייתה 'אצילה' וגרה בארמון אף פעם לא התרגשה ללבוש שמלת נשף.
היא הסתכלה על בגדיה הפשוטים ולראשונה דמיינה איך היא הייתה נראת בשמלה.
היא הסתובבה מסביב ולגמה מכוסה.
לפתע נתקעה במישהו והמשקה נשפך על חולצתה.
היא הרימה את מבטה הכעוס אל מי שנתקלה בו, וגילתה גבר נאה עם שיער בהיר ועיניים כהות.
היא חייכה ואמרה- "זה בסדר.."
הוא הסתכל עליה וחייך גם, החיוך הלם לו.
"אני ג'יין, נעים להכיר" היא הושיטה לו יד ללחיצה
"אני שון" אמר ולקח את ידה.
הם דיברו קצת וצחקו. היא גילתה שהיא יכולה לדבר איתו בקלות, למרות שהם רק הכירו.
לפתע הוא הרים את מבטו "אני מתנצל, אבל אני חייב ללכת, אשמח שניפגש שוב.."
ג'יין התאכזבה קצת אבל הבינה "גם אני" אמרה בבישנות
הוא חייך וקרץ לה.
היא התבוננה בו כשנעלם אל תוך הקהל, מתי תפגוש אותו שוב?
תגובות (0)