nasha
אני יודעת שהפרק לא הסביר לכם שום דבר על הסיפור, אבל עם הזמן תבינו הכל. אשמח לביקורת:)

פושע שכונתי פרק 1

nasha 03/07/2015 2132 צפיות אין תגובות
אני יודעת שהפרק לא הסביר לכם שום דבר על הסיפור, אבל עם הזמן תבינו הכל. אשמח לביקורת:)

אני מודיעה מעכשיו שבסיפור יהיו הרבה קטעים מיניים.

"יפה שלי…את מטריפה אותי", עילאי לחש באוזני בקול צרוד והטריף כל חלק בגופי.
התיישבתי עליו והתחלתי לנוע עליו בחושניות שהפכה אותו להיות חלש מולי.
הוא נאנח בשקט ונטרף מהתשוקה שמתפרצת מתוכי.
"אחח…את כזאת מטורפת", הוא אמר ונשך את שפתו התחתונה והשכיב אותי על המיטה ועלה מעליי.
עיניו האפורות טיילו בגופי בתאווה וידיו הגדולות והגבריות החלו להשיל את בגדיי מגופי.
"את מושלמת", הוא אמר בלחש והוריד את הבוקסר. איבר מינו שעמד דום לכבודי חדר אליי במהירות וגרם לי להגיע לגן עדן.
"תסתכלי אליי", הוא פקד עליי ועשיתי כדבריו.
"טוב לך איתי?", הוא שאל בקול המגרה והגברי שלו והנהנתי בראשי.
"אני לא שומע", הוא אמר והפסיק לנוע בתוכי.
"כן!תמשיך!", גנחתי בקול והוא חזר לנוע בתוכי במהירות מופרזת.
הוא סובב את גופי והחל למשש את ישבני העגלגל שהוא כל כך אוהב.
"אחח…את עוד תהרגי אותי יום אחד", הוא אמר והפליק על ישבני.
הוא חדר אלי שוב, הרגשתי את האורגזמה מתקרבת.
הרגשתי בעננים, במקום אחר.
"אני…אני גומרת עילאי", לחשתי בכוחות האחרונים שנשארו לי.
"לא, את תחכי לי", הוא פקד עליי וחדר אליי באיטיות.
"תגמרי", הוא דרש.
"עילאי", גנחתי את שמו בקול ושנינו גמרנו ביחד.
נשכבנו על המיטה, מזיוזעים ומסופקים.
"את הכי טובה שהייתה לי", הוא אמר ועצם את עיניו.
"את הכי טוב שהיה לי", עניתי בצחקוק.
"טוב, אני גם היחידי שהיה לך", הוא אמר, עיניו עדיין היו עצומות.
"כן…ואני לא צריכה יותר", אמרתי ועיניו נפקחו.
"טוב, אני חייב לחזור הביתה", הוא אמר וקם מהמיטה.
"מה?למה?", שאלתי, הייתי מופתעת מהתגובה שלו.
סה"כ אמרתי שאני לא צריכה יותר. נפגעתי, חשבתי שהוא רציני לגביי.
לעזאזל עם כל הגברים האלה.
"סתם…אמא שלי ביקשה לחזור בשביל לעזור לה במשהו", הוא שיקר. הוא סיים להתלבש ונעמד מולי.
"עזוב, אל תחזור לפה יותר", אמרתי ודמעות החלו לזלוג מעיניי.
"את בטוחה במה שאת אומרת?את יודעת שאם אני יוצא מפה אני לא חוזר יותר", הוא אמר, לא נלחם עליי אפילו.
"אתה מוזמן לא לחזור ולא לפנות אליי יותר", אמרתי נחושה בדעתי, הוא הביט בי כמה שניות ויצא מהחדר.
לא נלחם עליי ולא מראה שום חרטה.
זרק שנתיים לפח, כאילו הייתי משחק.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך