שבע דקות בגן עדן| 1(:

הבמאי מסמן לעצור. השיער השחור המבריק שלו מלא בג'ל.
"ניצבים! מה קורה אתכם?! תראו יותר חיים! יותר תשוקה!" הוא צועק.המבטא הכבד שלו גורם לי לגחך.
והנה הוא נכנס. אחד הכוכבים של הווידאו הזה.
העיניים הכחולות שלו.. השיער החום.
הוא מתנגח בי. הכתף שלו, המעיל עור מחליק בקלות.
"מחדש! מחדש! אקשן" הבמאי צועק ומנפנף ביד שלו מעל לראשו.
אני מסדרת את השיער קצת.
הסלסול של הבייביליס נופל לי על הכתפיים בשלמות, והעיניים הירוקות בהירות שלי מאופרות היטב.
השמלה התכולה שאני לובשת מתאימה בדיוק לגוון העור שהחורף נתן לי, והאודם הוורוד והנעלי עקב הולכות בדיוק.
פעם ראשונה בחיי שאני עושה את זה.
והאמת? הבטן מתהפכת כמו משוגעת.
"הרבה זמן לא ראיתי את התחת הזה" אני שומעת מאחורי.
הקול הזה לא מוכר לי.
אני מסתובבת. עיניים ירוקות מושלמות ושיער שטני בדיוק בתסרוקת הנכונה.
השותף שלי לארון בקליפ ההוא..
אם רק הייתי מנוסה יותר, אולי הייתי מתנשקת איתו. עם אחד מהם. הייתי בודקת אם השפתיים באמת כמו בפנטזיה של כל בחורה שנייה בעולם הזה.
"אקשן, אקשן!" הבמאי צועק.
צאי מהפנטזיה. תתעוררי כבר.
אוף.