שאת בת 15 פרק 12 ♥
זאת הייתה אמא שלו.
שיט. איזה פדיחה!
"איזה נערה חמודה מצאת, היא ממש יכולה להיות חברה נהדרת." אמו אמרה.
הסמקתי נהייתי אדומה, אנחנו עדין באותו המצב. הוא שוכב עלי ואני מתחת.
גיחכתי בגרוני "אחם אחם" והוא קם מהמצב הזה .
"לא אמא היא רק נפלה ועזרתי לה, עכשיו רק נפלנו". ניסה למצוא תרוץ לאמא שלו.
"טוב, אני לא יפריע לכם באותו העניין שהייתם בו".
הסמקתי עוד יותר, וקמתי על רגליי הרגל עדין כאבה לי, אבל יותר טוב אני מקווה שאני בסדר עד הערב.
אמא שלו הלכה.
"טוב הלכנו לבית שלך?"שאל.
"לא נראה לי, אני חושבת שאני יסתדר, תודה על העזרה". אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון הדלת.
"לא עצרי" הוא תפס בידי, "אני לא נותן לך ללכת בלי עזרה שלי, ובלי טלפון שלך ".
טוב נו… מה הוא כל כך רוצה את הטלפון שלי ניתן לו, אבל אין לי כוח שהוא ילווה אותי, תודה על הכוונה הטובה אבל לא נראה לי שאני צריכה עזרה אני לא נכה ברוך השם.
סתם הוא פשוט מנסה להתחיל איתי.
"טלפון אני ייתן לך שנייה" הוצאתי את הטלפון שלי לראות אולי אמא התקשרה אלי, אולי היא דואגת, היא שלחה לי רק אסמאס 'איפה את?' כתבתי לה 'בדרך'.
"טוב תכתוב…" נתתי לו את מספר טלפון שלי.
"עכשיו אני הולכת לבית בכוחות עצמי, אני ילדה מספיק גדולה כדי לעשות דברים לבד תודה."
התחלתי ללכת לכיוון הדלת, ובאתי לצאת והוא אמר לי "אבל תבטיחי לי שאת באה היום למסיבה שיש בתל אביב ברחוב דיזינגוף 22, יהיה כיף בואי."
"נראה, לא בטוח נראה איך הרגל שלי תהיה… תגיד ולפני שאני הולכת אני יכולה לדעת מה השם שלך לפחות?"שאלתי זה ממש עיניין אותי.
"קוראים לי דן כהן."
" שם יפה." גיחכתי." טוב אני הולכת ".
השבתי לעברו והתחלתי ללכת לכיוון הבית, הלכתי שמתי את האוזניות עם מוזיקה רועשת, הלכתי בקצב מהיר וכפי, פשוט הרגשתי אושר, שמחה, הוא ממש גרם לי להרגיש טוב עם עצמי , אחרי היחס המזלזל של תומ…. עדי עוד פעם את חושבת עליו?!
דיי! את חייבת להפסיק הוא פשוט התנהג אליך כמו חרא, את חייבת לשכוח !!!!!!!!!!
נגמר השיר.
הגעתי לבית, אמרתי לאמא שלום לאבא, ועשינו קידוש אכלנו שרנו, שמנו מוזיקה, הכל היה טוב וכפי.
לקראת השעה 9 הלכתי להגיד לאמא שאני הולכת למסיבה ואני יחזור בערך ב 12 או 1 בלילה.
התקשרתי רותם ועמית שיבואו גם, והם אמרו שבסדר שהם יתארגנו.
הלכתי התארגנתי ולבשתי חולצה אפורה,כזאת עם מכנס לבן שמנת. עם נעל סניקרס אפורה.
האפרתי קצת לקחתי תיק ואת כל הדברים בפנים כולל פלסטרים למקראה ש…
הרגשתי עם הרגל שלי יותר טוב אז החלטתי ללכת.
התקשרתי לרותם והיא אמרה לי שהיא הזמינה לנו מונית, שאני יביא כסף.
טוב, הבאתי כסף להלוך וגם לחזור, ויצאתי המונית המונית כבר הייתה בחוץ וגם רותם ועמית בפנים.
אמרתי שלום לעמית ורותם אהבות חיי ♥
והתחלנו לנסוע, דיברנו כל הנסיעה עם צחוקים, ובכלל לא שמנו לב שעברה חצי שעה וכבר הגענו, איך אומרים הזמן טס שנהנים ♥
ירדנו מהמונית ופתאום אני רואה את.
תגובות (0)