"רק תתני לי צ'אנס" פרק 2

בלילה דמותו רדפה אותי. התת מודע שלי לא הפסיק לחשוב עליו. נזכרתי בו, ביופיו הרב ובאופי התוסס והמרדני שלו. אני שתמיד הייתי צייתנית והקשבתי לחוקים, התאהבתי במישהו שהיה שונה ממני כל כך…
התהפכתי במיטה כשראשי מוצף במחשבות עליו…,
***
"שני" קול קרא אחריי כשעליתי במעלה המדרגות לכיוון הכיתה.
"מה?" שאלתי בחשש מה, עוצרת אבל לא מסתובבת.
"תיראי" איילון הושיט לי פלייאר, "אני מתכוון לנסוע לבתי חולים ולשמח ילדים חולים בסרטן. רוצה להצטרף אלי?" שאל בקול מלא תקווה.
הנדתי את ראשי וניסיתי להיות חזקה כשאמרתי, "שיהיה לך בהצלחה אבל אני מחוץ לעסק".
"את לא אוהבת להתנדב? חשבתי שאת דווקא הטיפוס!".
"אל תעמיד פנים" סוף סוף הסתובבתי והבטתי בעוז בעיניו, "למה כל כך אכפת לך פתאום מאנשים שהם לא אתה?".
הוא נשם עמוק והביט בי בתסכול, "שני, אני אוהב אותך, ואני רוצה שנהיה יחד, והטעות הקטנה – ".
"אתה מתכוון ל"טעות" שבו נישקת את החברה הכי טובה שלי?".
"זה היה משחק!".
"בשבילה לא! אתה בגדת בי איילון, ואתה לא השתנת… הלוואי וכן.. אבל להעמיד פנים שהתנדבות מעניינת אותך רק כדי להרשים אותי – לא גורמת לי לסלוח לך! אתה צריך להשתדל יותר מלהעמיד פנים… פעם אחת בחיים שלך תהיה אמיתי ולא צבוע".
הוא הביט בי כשכאב בעיניו, ואני הסבתי את גבי, זועמת, אך יודעת היטב שבקרוב ההתפרצות בכי תבוא…
"שני!" היילי החברה הכי טובה שלי קידמה את פניי כשנכנסתי לכיתה. היא מיד קראה את פני והבינה על מה מדובר. "שוב פעם איילון?" שאלה בצער. הנהנתי, עדיין עצבנית אבל יותר מרוככת. היילי חיבקה אותי וביחד עשינו את שיעורי הבית באנגלית, לפני שהמורה תיקרא שמות ותתעצבן עלינו…