"רק שתחזרי שוב בעתיד אדע מה בליבך את שומרת…" פרק 11 (מחקתי את הקודם)

אז ככה זה קרה. ככה איבדתי את הדבר הכי חשוב לי בעולם ועדיין עד היום אני לא סולח לעצמי על זה אבל אני משתדל כמה שפחות לחשוב על זה במיוחד שהיום זה היום שבו היא נחטפה…
"ג'ייס! ג'ייססססס" שמעתי קול קורא בשמי הסתכלתי וזאת הייתה זואי "יפהשלי" אמרתי מושך אותה עליי. היא נפלה אליי שוכבת מאליי שאני שוכב על המיטה היא חייכה אליי וכרכה את ידיה סביב עורפי היא הייתה עם מכנס קצרצר חולצת טרנינג שגדולה אליה במיליון מידות שכיסתה לה את המכנס והיא הייתה עם קוקו גבוהה אסוף והדוק בחנתי כל פרט ופרט בגופה זואי הייתה הבנאדם היחידי שאהבתי מאז אנאל.. הסתכלתי על השעיר הבלונדיני והגלי שלה הסתכלתי בעינה הכחולות הבהירות שהיו שובות אותי כל פעם מחדש. שהיו גורמות לי להתאהב בה כל פעם מחדש.
"התגעגעתי אלייך.. מאוד" אמרה לי וחייכה אליי חיוך מתוק שהיה בו הבזק של עצב "אני יותר סמכי אליי.. " אמרתי לה . היא השפילה את ראשה כלפי מטה. הרמתי את הראש שלה ונישקתי אותה. נשיקה מלאת אהבה אבל משום מה.. לא הרגשתי ככה לא הרגשתי את כל האהבה שהרגשתי כלפייה לפני שעזבתי, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות רבה והמשכתי את הנשיקה שמנשיקה עדינה הפכה להיות נשיקה סוערת.. הפכתי אותה כדי שתהיה מתחתיי ונישקתי את צווארה מלמעלה עד למטה, מסוף צווארה עד לכתפייה העדינות והשבריריות. מה שגרם לאנחנות לצאת מפיה.
לאט לאט הורדתי את חולצה . "אח.." יצאה בחוזקה מפייה מה שגרם לחיוך קל לעלות על שפתיי היא החזיקה בחוזקה בשערי בזמן שאני ממשיך לנשק את צווארה היי ג'ייס תג" שמעתי קול מהדלת מה שגרם לזואי לרדת ממנו ולכסות את גופה בשמיכה. זאת הייתה אן. "אוי..אמ ל..א לא התכוונתי להפריע" אמרה והסתכלה על זואי "אמ..כדאי שאני אלך" אמרה ובאה לצאת "רגע" עצרתי אותה "מה היית צריכה?" שאלתי אותה "רציתי לשאול אותך אם ראית את האייפון שלי.." אמרה לי מובכת "אמ.. כן הוא למטה על השולחן במטבח" אמרתי ל "אמ אוקיי אני יחזור הביתה ביי" אמרה ויצאה "ביי" צעקנו באותו זמן. זואי נאנחה בהקלה "טוב איפה היינו?" שאלה בחיוך שובב נשכבה אליי ונישקה את צווארי (פחות סוטה תודו)