"רק שתחזרי שוב בעתיד אדע מה בליבך את שומרת…" פרק 9 תגיבו!! אז ככה זה התחיל

בוקר חדש, יום חדש עבודה חדשה חברים חדשים חיים חדשים.
טוב עבודה לא חדשה את הבורר אתם בטח מכירים ברוך אסולין כן הוא.
מי שלא בואו קצת מידע ברוך אסולין הבורר האבא של עוז אסולין היורש הבא של הבורר למרות שברוך לא מודה בזה ברוך הוא אלמן אשתו נפטרה כשהיא ילדה את הבן הכי קטן שלו אסי ילד נסיך בן 13 אף אחד לא רוצה שהוא יכנס לעולם הזה ילד טוב הוא לא הוא הולך מכות ומפריע אבל לא רוצים שזה יגיע לעולם הזה לעולם התחתון לרציחות.
ויש את הבת שלו אנאל היא.. היא הנשמה הטובה של המשפחה היא הדבר הכי טהור שמה היא בחיים לא תרצח על מישהו או תאיים אפילו אם האיום זה מה שנמצע בין החיים למוות.
אני גרתי איתם. אני ואנאל היינו דלת ליד דלת כל חיי מאז הפעם הראשונה שראיתי אותה התאהבתי בה מהפעם שהיא הצילה אותי הצילה אותי.
פלשבק
"היי! תעזוב אותו!" שמעתי קול של ילדה "ילדה עופי מפה על תתערבי!!" צעק עליה האיש שהחזיק אותי צמוד לקיר וכוון את האולר שלו לצווארי "הוא לא עשה לך כלום! תעזוב אותו" אמרה לו הילדה שעמדה שם עוד לא ראיתי את פניה "הילדון הזה גנב ממני" אמר האיש "הוא כולה בן 11 והוא גר ברחוב אין לו ברירה עכשיו תעזוב אותו" אמרה לו הילדה הוא זרק אותי בחוזקה לריצפה והסתובב עליה מהצד ראיתי את המבט הרצחני שהיה לו בעיניים ורק אז ראיתי אותה היא הייתה יפהפייה היא נראתה בערך בת 9 היה לה שיער חום בהיר חלק שהופך לאט לאט לבקבוקים יפהפיים והיו לה עיניים כחולות כהות שמצד אחד היו נראות טובות כל כך שאתה יכול להסתכל בהן ולשקוע בהן אבל.. מצד שני הן היו נראות מלאות כאב ואיום ושהן יכולות להקפיא אותך אבל,הרגשתי משהו הרגשתי משהו מוזר בבטן שלי. ישר שראיתי אותה רציתי לחייך אבל הכאבים שהיו בכל גופי לא אפשרו לי לעשות זאת..
הוא התקרב עליה עם האולר והצמיד אותה בחוזקה לקיר הדבר המוזר הוא שבאותו רגע היא היסתכלה עליי. היא הסתכלה לי בעיניים במבט לא מפוחד ולא מלא רחמים מבט שאומר 'אני סומכת עלייך שתעזור לי, אני סומכת עלייך שתדע מה לעשות'. באותו רגע כוח שלא ידעתי שהיה בי באותו הרגע עזר לי לקום ממקומי ולבעוט לאיש בגבו בדיוק באמצע. האיש נפל על הרצפה והתקפל מכאבים האולר שהיה בידו האחת והילדה שהייתה בידו השנייה נפלו יחדיו באותו הזמן על ברצפה לקחתי במהירות א האולר והלכתי עמדתי מלפני הילדה הקטנה. הילדה הזאת שעזרה לי הילדה שסכנה את עצמה ב ש ב י ל י והגנתי עליה בגופי בזמן שהיא שרויה על הרצפה חסרת אונים מאחורי.
האיש קם מהרצפה כאשר יורד לו דם מהמצח הוא הסתכל על הרצפה וקלט שהאולר שלו לא שם הוא הרים את מבטו לאט לאט ורק אז הוא ראה את האולר בידי. לקח לו כמה שניות לקלוט את המצב אבל בשנייה שהוא הבין הוא רץ משם.
הסתובבתי וראיתי אותה כאשר דם יוצא מראשה ומקצה צווארה "ת..תו..דה" גמגמתי כאב לי, כאב לי הלב כאשר ראיתי אותה ככה אבל למרות הכל היא חייכה. היא חייכה חיוך יפהפייה חיוך מלא כאב אבל היא חייכה "אנאל" היא אמרה מושיטה אליי את ידה "ג'ונתן. אבל תקראי לי ג'ייס כמו כולם" אמרתי לה בחיוך.