"רק שתחזרי שוב בעתיד, אדע מה בליבך את שומרת…" פרק 26 כאב נפשי או פיזי?

"אה כן" צעק לי מסתובב בחזרה אחרי שהוא כבר התרחק, מתקרב לכיווני שוב.. "אם תעז אתה לספר למישהו על זה או להיפרד ממנה העסקה מבוטלת וזה יפורסם" אמר קרץ בחיוך והלך.

"כוסרבאק" צעקתי בועט בספסל מה אני עושה עכשיו? אני אוהב את אן אבל אם הסרטון הזה יפורסם הם יהרגו אותי..
בסרטון הזה אני נמצא רוצח את הבן של שמעון דומראני.. אם הסרטון הזה יגיע אליו הוא ירצח אותי.. אין לי ברירה.. אן, אני מצטער!

נקודת מבט אן
נשכבתי על המיטה עם חיוך ענק. אני לא מאמינה שסוף צסוף נזכרתי בהכל! ואני ואלירן סוף סוף ביחד! אני הבנאדם הכי מאושר בעולם אבל.. ישלי תחושה רעה, ישלי תחושה שהאושר הזה יעבור במהרה
קמתי בבוקר עם הודעה מאלירן 'תקשיבי לא יוצאים היום ישלי דברים יותר חשובים ממך' להגיד שלא נפגעתי? זה יהיה שקר נפגעתי, ומאוד מה ישלו? 'מה ישלך?' שלחתי לו "'כלום את יודעת ישלי חיים חוץ ממך די לחפור' אמר והתנתק מהוואצפ. לא הבנתי מה עובר אליו? מה יש לו מחזור או משהו? קמתי מהמיטה וצחצחתי שיניים יצאתי והתלבשתי בחולצת בצפר לבנה וסקיני ג'ינס כהה משופשף שמתי וואנס שחורות פיזרתי את שיערי ויצאתי לכיוון בית הספר.
היום עבר במהרה וחזרתי הביתה.
אוקיי אז שלושה שבועות עברו. שלושה שבועות שאלירן לא מפסיק להתנהג אליי מגעיל. ולי? וואלה נמאס! רבאק מה ישלו? החלטתי ללכת עליו לבדוק מה יש לו.
כשהגעתי הדלת הייתה פתוחה ושמעתי קולות מכיוון חדרו. שעליתי ראיתי את הדבר ששבר אותי. ראיתי את אלירן ואיזה בלונדינית מחומצנת ביחד במיטה.
"אלי..אלירן?" קראתי לון שהדמעות יוצאות מעיניי "או את. תקשיבי זה לא הולך בינינו ביי כפרה" אמר וחזר למחומצנת.
יצאתי מחדרו ורצתי במהירות לכוון הבית שלי ושל זואיף כאשר הגעתי נעלתי את דלת חדרי נשכבתי על המיטה והתפרקתי. הוצאתי את כל הכאב שהיה בי במשך כל השלושה שבועות האלה.. אני שונאת אותו אני פשוט שונאת אותו!

נקודת מבט אלירן
"עופי מפה.." אמרתי לבחורה שהייתה איתי "מה..אבל?" אמרה "עופי מפה!" צעקתי עליה . היא התלבשה במהירות ויצאה. זהו זה.. היא רשמית שונאת אותי וטוב, ישלה סיבה אני אוהב אותה אבל לא הייתה לי ברירה היא הייתה נפגעת.. לא נפשית כמו הפעם אלא פיזית ולא יכולתי לתת לזה לקרות.. כי אני אוהב אותה