"רק שתחזרי שוב בעתיד אדע מה בליבך את שומרת…" פרק 24
תשמעו את השיר ועם הוא נגמר תשימו עוד פעם קריאה מהנה :)
נקודת מבט אן
לא יכולתי לנשום.. הרגשתי את כל הזיכרונות חוזרים אליי.
אחד אחרי השני בקצב מהיר הרגשתי.. טוב, הרגשתי את החלק שהיה ריק בלבי כל כך הרבה זמן מתמלא. החלק שהיה ריק מהעובדה שלא ידעתי מי היה הבחור המסתורי שהייתי חולמת עליו כל לילה מחדש. אבל עכשיו אני יודעת! זה אלירן. אלירן שלי, אלירן ש ת מ י ד היה שלי, אלירן שמעולם לא יצא ממוחי או מלבי.
"תקשיבי אן אני.. אני מצטער" אמר ולא עברה שניייה עד שהתנפלתי עליו בנשיקה, בנשיקה שאמרה הכל. הייתי כל כך מאושרת. הייתי מאושרת כמו שבחיים לא חשבתי שיכולתי להיות הרגשתי שוב פעם שלמה. שלמה שיש לי אותו ואת הזיכרונות שלי, הרגשתי כאילו שום דבר לא השתנה.. כאילו פשוט הזמן עצר ועכשיו הוא חזר לפעול..
"אני אוהבת אותך"
נקודת מבט אלירן
הרגשתי את הלב שלי מתחיל לפעום בחוזקה. כל כך חזק שפחדתי שהיא שמעה את פעימות ליבי.
היא אמרה את זה, היא אמרה שהיא אוהב אותי, באותו רגע לא היה מאושר ממני.
"אני אוהב אותך" אמרתי לה בחיוך נעים, היא חייכה אליי בחזרה את החיוך היפה שלה שתמיד היה מרגיע אותי "אני מאושר" צעקתי מחבק אותה מפיל אותה על המיטה כאשר היא צוחקת מאושרת ומחייכת אליי "גם אני מאושרת אהובי, עכשיו שאני איתך שום דבר לא יהרוס את האושר שלי" אמרה לי בחיוך ונישקתי אותה.
המשכנו לדבר העלנו זיכרונות מפעם מהזמן שגדלנו ביחד דלת ליד דלת, איך היינו צוחקים והיינו עושים תחרויות ריצה בבית..
**
"אתה לא תתפוס אותי!" אמרה לי צוחקת כאשר אני רודף אחריה "כן אני כן" אמרתי ממשיך לרוץ כאשר אנחנו מתקדמים לכוון הסלון "ת…פסתי" אמרתי תופס אותה שאני תופס אותה ומפיל אותה על השטיח.
נפלנו על השטיח צוחקים, מתנשפים ומאושרים. "אלירן.." אמרה לי עדיין בחיוך אבל קטן וחושב "מה?" שאלתי אותה מסתכל אליה "אתה לא תעזוב אותי נכון?" שאלה אותי "בחיים לא! את ואני זה לנצח" אמרתי לה בחיוך "מבטיח?" שאלה אותי "לעולם לא אעזוב אותך אן" אמרתי מחבק אותה.
"זוכרת את זה?" שאלתי אותה "כן..רק שלא קיימת את מה שהבטחת" אמרה לי משפילה מבט "אנאל.. אני אוהב אותך, אין לך מושג כמה חיפשתי אותך לא עובר יום שאני לא חושב על זה.. לא עובר יום שאני לא שונא את עצמי על שנתתי לו לקחת אותך" אמרתי והשתתקתי "אני מצטער.." אמרתי לה "אני..אני צריכה ללכת" אמרה וקמה "אתה מטומטם אלירן" צעקתי על עצמי מעיף את הכרית על הרצפה.
נקודת מבט זואי
אן חזרה הביתה והיא נראתה מוזר. היא נראתה מעופפת כזאת "היי, יפה שלי הכל בסדר?" שאלתי אותה "כן.. פשוט נזכרתי.. בהכל" אמרה לי והייתי מופתעת. אבל באמת כנראה אלירן סיפר לה טוב חלק ראשון בתוכנית שלי יוצא לדרך "היי, תהיי שמחה" אמרתי לה בחיוך מרגיע ומזויף "בואי אני יכין לנו לאכול טוב?" שאלתי אותה "תודה" אמרה בחיוך "אני עולה להתקלח" אמרתי ועליתי
נקודת מבט אן
יצאתי מהמקלחת. לא מפסיקה לחשוב על מה שקרה. אולי הגזמתי.. זה לא אשמתו, טוב מחר אני אדבר איתו ועכשיו לאכול כי אני גוועת ירדתי למטה וראיתי את זואי מניחה את האכול על השולחן לבושה בשמלה שחור קצרצרה שאני בספק אם היא שמלה.. ונעלי עקב לבנות גבוהות כאשר שיערה אסוף בגולגול יפה "תקשיבי אני יוצאת לדייט האוכל על השולחן בתיאבון" אמרה בחיוך ויצאה "תהני!" אמרתי מתחילה לאכול.
התחלתי להרגיש סחרחורת לא הצלחתי לנשום.. התחלתי להתנשם בכבדות ובקושי "אח אח" השתעלתי. קמתי מהכיסא, והתקשתי ליישר את עצמי . התקשרתי לאלירן. אבל.. הוא לא ענה 'שלום הגעתם לתא הקולי של אלירן תשאירו הודעה אחרי הביפ ביי נשמות' והיה את הביפ "מאור אני..לא מצליחה לנשו" אמרתי ולא הצלחתי לסיים את המשפט ניתקתי והתמוטטתי על הרצפה מתחיל לראות כתמים שחורים ולאט לאט ראיתי רק שחור..
אנ׳לא אשכח את הילדות
אלצנו בשכונה
שכל היום שיחקנו לנו
ככה בחולות
המצאנו משחקים
בקבוק ושבע אבנים
קרבות של מים
השתוללנו בכל שבועות
היינו כה מלוכדים
המשפחה והדודים..
תגובות (3)
אומייגאאדד אל תגידי לי שזואי הקנאית הרעילה אותה והלכה לאלירן!!! ',#_"*#&$*$&$
תמשייכייי
אני בוכההההההההההההה גם בגלל השיר וגם בגלל הסיפורררררררררר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני מאוהבת בסיפור הזה!!!!!!
תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי ! ! !
או
מי גד
זאת זואי, נכון ?!?! אנ פשוט עכשיו אני בדרך! לבית שלה לרצוח אותה !!!
מה נראה לה שהיא שמה רעל באוכל של אן ?!?!
ותמיישכככיייי חיים שליייי מעשלםםםםם