"רק שתחזרי שוב בעתיד אדע מה בליבך את שומרת…" פרק 20 חולשות

"מה תרצו להזמין?" שאל אותנו המלצר "אמ אני רוצה רביולי גבינות עם רוטב שמנת פטריות וקולה" אמרה זואי למלצר "ומה בשבילך יפיופה?" שאל אותי המלצר בחיוך "אני רוצה רביולי בטטה גם אם רוטב שמנת פטריות וקולה זירו" אמרתי לו בחיוך "אוקיי" אמר בחיוך ולקח מאיתנו את התפריטים.

נקודת מבט אלירן
"נו סיפרת לה?" שאל אותי ריק כשהתיישבתי על הספה שיש בסלון ביתו. "לא הצלחתי" אמרתי לו.
"מזאת אומרת לא הצלחת?" שאל אותי "באתי לספר לה אבל בדיוק זואי נכנסה והזמינה אותו לערב בנות שהן ילכו למסעדה אז היא אמרה לה שכדאי שהיא תלך לנוח" אמרתי לו "נו ואז..?" שאל אותי "שכבנו" אמרתי לו "מה??????????" הוא צעק "רציני אחי נפרדת ממנה לפני שלושה ימים ועכשיו זה?!" אמר לי "לא יכולתי להתנגד לה.." אמרתי לו "מזה לא יכולת?? אתה הגבר בקשר הזה היא בגדה בך" הוא צעק עליי "אני אוהב אותה" צעקתי עליו בחזרה הוא הסתכל עליי ושנינו התיישבנו על הספה. "זואי..היא, היא מין חולשה שלי" אמרתי עוצר לרגע והמשכתי "היא עברה כל כך הרבה. ואם זה שהיא בגדה בי אני עדיין אוהב אותה ריק. אין לי מה לעשות עם זה, לכל אחד יש חולשות ואצלי. זואי היא החולשה"

נקודת מבט _____
"אוקיי אז זה כל מה שהשגת עליה?" שאלתי את שלום העובד שלי "כן. גברתי החולשה שלה זה העבר שלה שהיא לא זוכרת שום דבר ממנו והעובדה שהיא מאומצת אמר לי "אוקיי עבודה טובה " אמרתי לו. והבנתי עכשיו אני יכולה לחסל אותה.

נקודת מבט אן
גמרנו לאכול וחזרנו הביתה "טוב אז תודה זואי היה כיף אנחנו צריכות לעשות את זה עוד פעם ותודה זה עודד אותי" אמרתי לה בחיוך "בכיף תרגישי טוב" אמרה לי חייכתי עליה ועליתי לחדר שלי. העבירו את כל הרהיטים שלי ועשו לי חדר בול כמו הקודם רק בבית של אלירן. נכנסתי לחדר שלי וראיתי שכתוב על המראה באודם אדום 'המשפחה שלך לא רוצה אותך. גם האמתית וגם המאמצת' . לא הבנתי מי כתב את זה נכנסתי במהירות למקלחת. הורדתי את הבגדים ונכנסתי למלקחת שיצאתי לקחתי את המגבת שלי ומתחתי היה פתק שבו היה כתוב 'את לא תתחמקי ממני כל כך מהר' יצאתי במהירות לחדר. והיה כתוב בכתובת גרפטי על הקיר 'הברבי הולכת למות'.
ופה כבר באמת נבהלתי..