"רק פיתחי את ליבך עם תרצי לחייך ואבוא עד אלייך…" פרק 3

בואו נקבע שלראות את נתנאל עם בחורה לא עושה לי טוב.
הזונה יצאה והזעיפה פנים , חייכתי עלייה כי אני נחמדה D:
כשהיא הלכה הוצאתי לה לשון ונכנסתי לחדר
"היי" נתנאל קרא וחייך חיוך שבאמאמאשלי דורש כאפה , נתנתי לו אחד בראש.
"אחחח יחתיכת – "
"מלכה , אני יודעת. על תטרח" קטעתי אותו , אף אחד בחיים שלא לא יחשוב לקרוא לאור אבוטבול זונה!!!
"לא תרחטי. מתחילים עם 'מתימטיקה' או לא?" שאל וקרץ.
"בוא נתחיל במתימטיקה" מלמלתי והתיישבתי לידו "רגע , למה התכוונת?!" שאלתי בעצבנות וקמתי.
"תרגעי ילחץ , מי בכלל יחשוב על לשכב עם אחד כמוך?" צחק פחחח מה הוא אמר?
"פשייי נתנאל , החלטת להיות קומיקאי?" שאלתי
"חשבתי על – "
"רטורית , וותר" קטעתי אותו , הוא נהייה אדום מכעס. מזה אדום , חשבתי שהוא לקח לצהריים פלפל אדום. יענו החריף.
"טוב בואי נתחיל ונגמר , קאפיש?" שאל בעצבים.
"שיהיה" מלמלתי והתיישבתי לידו. טוב לא כלכך לידו , שתיים-שלוש כיסאות אחריו.
התחלתי ללמד אותו. הבנאדם לא יודע אפילו כמה זה 1+1 , חיים קשים.
צלצול נשמע , ה' סוף סוף זכר שאני קיימתתת
"נחש מה , צלצול" חייכתי חיוך שמח
"את עד כדי כך שונאת אותי?" שאל נתי עושה פרצוף נעלב
"אני לא שונאת אותך , אני פשוט שונאת… אותך" בלעתי רוק , הוא חייך חיוך מעצבן.הזכרתי כבר שהחיוך הזה דורש כאפה?
"חייבת ללכת סלאמת" צעקתי , הרמתי את תיקי ויצאתי מהחדר.