רק מילה אחת

פעימות הלב שלי הולכות ומאיצות עם כל צלצול שחולף. הלב שלי מכין את עצמו לרגע שבו הוא יענה. אני לחוצה. אני מסתכלת על הכפתור האדום של ניתוק השיחה ותוהה: האם לנתק? האם אני מגזימה? יש לי בכלל את האומץ לעשות את זה?
חמישה צלצולים עוברים עד שהוא עונה בקולו המוכר והאהוב.
״היי.״ הוא עונה. ״מה קורה?״
אני לוקחת נשימה עמוקה. כל כך עמוקה שאני מרגישה את צלעות החזה שלי זזות, את הסרעפת עולה, דוחפת את האוויר מפי החוצה.
״היי.״ אני עונה בקול צרוד.
״אז… מה קרה? את מרגישה בסדר?״ שאלת בקול חשדני.
ואז הכל התפרץ. כמו סכר שנפרץ המילים יצאו מפי.
אמרתי לו שיש מישהו חדש. אבל לפני שמשהו מתחיל איתו, אני רוצה לדעת אם יש סיכוי בינינו.
״אתה חשוב לי.״ אני אומרת לך. ״יש לי רגשות חזקים אליך. אני יודעת שאמרת שאתה לא רוצה חברה בגלל הצבא. אבל אני מוכנה להקריב הכל בשבילך, אז למה לא לנסות?״
רציתי לדעת אם יש סיכוי לאהבה שהכי רציתי בה להתממש. רציתי לדעת האם להשאיר את התקווה לקשר רציני בינינו בעבר ולהמשיך הלאה עם חיי בלעדיך. רציתי לדעת אם אני עושה אותך מאושר כפי שאתה עושה אותי מאושרת.
וכשאמרתי לך את כל מה שהיה על ליבי, רציתי שתאמר לי רק מילה אחת.
׳כן.׳
ואתה? אמרת לי שלוש.
״אני לא יודע…״