רק אל תפגעו…בי-פרק 23(:

אני:"הלו?
סהר:"מיתר?"
אני:"מה?"
סהר:"אני מצטער מיתר באמת שסליחה…אני אוהב אותך"
אני:"היית צריך לחשוב על זה….ב.." הוא קטע אותי
סהר:"רגע חכי, לפני שאת מנתקת היום בפארק בתשע וחצי בערב סגור?"
אני:"לא יודעת"
סהר:"בבקשה,אני מתחנן"
אני:"בסדר,אני יגיע…ביי" אמרתי וניתקתי לו. לקחתי לגימה מאייס קפה ואני ורון החלפנו מבטים ממש המבטים דיברו במקומנו. "רוצה לספר לי מה הוא אמר לך?" הסתכל עלי
אני:"שהוא מצטער וכל זה… לא קונה תבולשיט הזה" אמרתי ושמתי את משקפי השמש שלי
רון:"אתם נפגשים היום לפי מה ששמעתי"
אני:"כן.."
רון:"תלכי ותגידי הכל. כל מה שאת מרגישה"
אני:"מה אני מרגישה?! שיצאתי ילדה מפגרת? שאהבתי אותו והוא אותי וכל זה סתם?"
רון:"את כל זה תגידי לו, לא לי. אני בסך הכל מנסה לעזור"
אני:"סליחה שאני מפילה את העצבים שלי עליך, זה לא מגיע לך" חייכתי
רון:"זה בסדר.." חייך
אני:"טוב נראלי אני יזוז לעבודה… ביי רון" חייכתי ונתתי לו חיבוק ונשיקה בלחי
רון:"ביי… דברי איתי בערב!!" צעק לי. יצאתי מהחוף והתקשרתי לאביה ואמרתי לה שאני בדרך לבית שלה ושתתארגן בינתיים, כמעט סיימתי את הרחוב שלי ואז מישהו צעק את השם שלי "מיתר!!" נעצרתי במקומי והסתובבתי אחורה, ראיתי שזה רז אז נעצרתי. את האמת די שמחתי שהוא בא אבל מעניין למה.
אני:"היי… מה קורה?"
רז:"אני צריך לשאול אותך" אמר מתנשף
אני:"אני מבינה שהידיעה התפשטה" הרכנתי פנים
רז:"די.." הרים את פני "יהיה בסדר, אני בטוח שעם אופי ויופי כמו שלך את תמצאי מישהו שיותר שווה מסהר הזה" חייך
אני:"כן אני יודעת… אבל הבעיה שקצת קשה לי לשכוח את הנשיקה שלהם."
רז:"תאמיני לי עם את תשכחי מימנו הכל יהיה בסדר" חייך "לאן את הולכת?"
אני:"לאביה ומשם לשחר ומשם לעבוד"
רז:"יופי אני בכיוון של הבית של אביה אני ילווה אותך?" חייך
אני:"בכיף" חייכתי והתחלנו ללכת.
מנקודת מבטה של שרון:
=בנקודת זמן שונה(היום בבוקר)=
אהבתי איך שמיתר טיפלה היום באייל זה הראה לו שהוא ממש לא מושלם. היה צלצול חזרה לכיתות והתקדמתי עם דנה חברה שלי לכתה פתאום מישהו הניח את ידו על הכתף שלי.
זה היה אייל ולא אחר, הוא ביקש מימני להישאר איתו רגע לבד, דנה המשיכה לכתה ואני נשארתי לידו. "מה אתה רוצה?" שיחררתי את ידי משלו
אייל:"לבקש סליחה,את צודקת התנהגתי מגעיל וזה לא מתאים לי ובטח שלא לך" חייך אלי
אני:"זה בסדר ביי.." אמרתי והסתובבתי והוא תפס בידי "נו מה אתה רוצה?!" צעקתי
אייל:"עכשיו?…. אותך" אמר ונישק אותי. אחרי כמה שניות התנתקתי מהנשיקה שלו, דחפתי אותו אחורה והמשכתי לכתה כל כניה הסתכלתי אחורה וראיתי אותו עומד ומחייך.
מצד אחד אני מרגישה אליו משהו…
מצד שני הוא פגע בי אז חרא עליו, נכנסתי לכתה אומנם באיחור אבל לא נורא.
…:"למה איחרת?!" צעקה עלי
אני:"ככה" כן אני ילדה חצופה
…:"תשבי בשקט!!!!!!" צעקה
אני:"טוב טוב תרגעי מה קרה?!" צעקתי גם והתיישבתי במקום שלי.
מנקודת מבטה של מיתר:
אני ורז המשכנו ללכת ואני ממש אוהבת אותו בתור ידיד הוא משמח אותי כל פעם מחדש.
הגענו לבית של אביה ושם רז פנה לרחוב שהוא היה צריך ואביה חיכתה לי בחוץ ומשם המשכנו לבית של שחר. "נו איך את?"
אני:"לא בסדר.. אבל לאט לאט הכל ירד מסהר"
אביה:"אני בטוחה.. דרך אגב הבחור הזה רון.. ממש מתאים לך" צחקה
אני:"עקבת אחרי?!" צחקתי
אביה:"טוב נו זה רק כי אני דואגת לך!!" חייכה
אני:"אוהבת אותך" חייכתי אחרי כמה דקות שלחו אלי הודעה לפאלפון
אני:"מה היא רוצה עכשיו זאתי"
אביה:"מי זאת?"
אני:"נוי.." זלזלתי בשם שלה
אביה:"נו מה היא כתבה?" פתחתי את ההודעה ובאותה השניה רציתי פשוט להרוג אותה!!!!!