רק אל תפגעו…בי- פרק 18(:

בדרך הביתה ראיתי את נוי יושבת על הספסל ליד הבית שלי. בהתחלה התעלמתי מימנה ואז היא קראה לי, התיישבתי לידה כלא מבינה מה היא רוצה מימני.
אני:"מה?" אמרתי והתיישבתי לידה
נוי:"שמעי… אני אמת לא רוצה לריב או משהו כזה,אבל אני אוהבת את סהר ושנינו יודעות את זה"
אני:"אז.."
נוי:"אז אני באמת רוצה שלא תשפיעי עליו"
אני:"מה זאת אומרת?"
נוי:"כי אני יודעת שהוא רוצה להיות בחברתי ואת עוצרת אותו"
אני:"וואו וואו ואווו" אמרתי וקמתי מהספסל "בואי נעצור פה ונמשיך בזה שאני לא עוצרת אותו מכלום!!"
נוי:"אז למה שהוא מדבר איתי הוא מדבר איתי כאין לו חשק?"
אני:"אולי תשאלי את עצמך?! תשאלי מה את עושה לא טוב לא מה אחרים!!!"
נוי:"אני עושה את הדברים הכי טוב!!"
אני:"ממש לא טוב עם את שואלת אותי"
נוי:"לי לא אכפת מכלום אני עוד יהיה עם סהר ואת עוד תראי!!!" אמרה והתחילה ללכת.
אני:"את לא תהיי חברה שלו גם עם תרצי וגם עם לא תרצי!!!" צעקתי לה בתקווה שהיא שמעה אותי.
נכנסתי הביתה גמורה מעייפות לא הייתי כל היום בבית. אני יודעת שהולכת להיות לי על זה שיחה צפופה מאוד עם אימי בכל זאת…. פתחתי את הדלת ואמא שלי ישבה בסלון וראתה טלווזיה.
אמא:"חיכיתי לך" הסתובבה אלי
אני:"כן אני יודעת שיש לנו שיחה.."
אמא:"טוב אז תשבי" התיישבתי בספה שהייתה לידה וחיכיתי שהיא תפתח את השיחה
אני:"טוב נו מה?"
אמא:"את לא חושבת שבתור אחת שגרה פה בבית הזה מין הראוי שתראי קצת נוכחות?"דיברה בשקט
אני:"כן אמא אני יודעת ואני מצטערת… פשוט הלכנו לחפש עבודה"
אמא:"באמת הגיע הזמן אבל למה לא עדכנת אותנו?"
אני:"כי זה היה די ספונטני כזה…"
אמא:"טוב שזה לא יקרה שוב שאת לא באה הביתה אחרי בית ספר ואת לא מודיעה"
אני:"טוב.." חייכתי ועליתי לחדר שלי. נכנסתי להתקלח יצאתי מהאמבטיה אחרי חצי שעה ככה, ופתחתי את האייפון ראיתי 7 שיחות שלא נענו משחר 3 ו4 מאביה והודעות מדילן וג'ייק..
מה כבר יכול לקרות? התקשרתי לשחר תוך כדי שאני מסרקת את השיער
שחר:"הלו?"
אני:"שחר.. מה קרה?"
שחר:"מיתר.. תודה באמת שהתקשרת, קרה משהו דחוף!!" נשמעה לחוצה
אני:"הייתי במקלחת מה קרה?"
שחר:"זה סהר…הוא עשה תאונה, והוא בבית חולים" המסרק נפל מידי והדמעות החלו לזלוג.