רק אל תפגעו…בי- פרקים 3+4(:

אני:"נו תעשו משהוו!!!" צרחתי על הבנים"
דילן:"סהר אתה יודע לשחות טוב לך אליה" צרח גם הוא
שחר:"נו מה זה משנה תלכוו כבר!!!" צעקה
אוראל:"נו!!!!!" צרח גם הוא. סהר התחיל לשחות לכיוונה ותפס אותי וגרר אותה לכיוון החוף, היא הייתה מעולפת חסרת הכרה. רצתי לכיוון שלה ושל סהר ואוראל הלך לצעוק על המציל שהוא לא עושה כלום שהוא רוצה שמישהו טובע.
אני:"איך מעירים אותה עכשיו?" אמרתי והתיישבתי על החול
דילן:"הנשמה מפה לפה?"
שחר:"אתה מתנדב?" אוראל חזר אלינו
סהר:"טוב אין לנו זמן לזה עכשיו" אמר ודפק לה נשיקה שהיא תקום. אני מודה הייתי כעוסה מאוד, ועצבנית. אביה התעוררה לאט לאט וראתה אותנו.
אני:"את בסדר?" הזזתי את סהר
אביה:"כן.. כן.." אמרה והתיישבה "תודה סהר" חייכה אליו. אני אל באה בטענות לאביה אלה לסהר.
סהר:"זה בסדר" חייך גם הוא. היא קמה והלכנו לשבת בבר שהיה קרוב לשם.
כל אחד הזמין מה שהוא רצה. אני הזמנתי אייס קפה..
אני:"מה נסגר עם המציל?" שאלתי את אוראל
אוראל:"הבן זונה אמר שהוא לא ראה"
שחר:"אולי תדברי על זה עם אבא שלך?"
דילן:"כן הוא אחראי על החוף תגידי לו את זה הוא בטוח ידע מה לעשות"
אני:"טוב.." אמרתי ולקחתי עוד שלוק מהאייס קפה. אחרי שעה של צחוקים ודיבורים החלטנו שאנחנו חוזרים הביתה עם סהר עוד לא דיברתי והוא אפילו לא אמר לי להתראות!! זה היה מגעיל ומעצבן ולא יעבור לו בשתיקה. הגעתי הביתה נכנסתי להתקלח שיצאתי הלכתי לדבר עם אבא שלי על מה שקרה היום. הוא ישב בסלון עם אמא שלי והם ראו טלווזיה ,התיישבתי בספה לידם…
אבא:"אחח מה שהולך במדינה הזאת.."
אני:"כן .." אמרתי "אבא אתה יודע מה היה היום בים?"
אבא:"מה קרה?"
אני:"היינו כל החבורה שלנו ואביה התרחקה קצת יותר נכון נסחפה והיא טבעה והמציל ראה את זה ולא עשה כלום!!"
אבא:"מה לא יכול להיות, כל המצילים שבחרתי בחרתי במסירות"
אני:"עובדה, סהר הלך להציל אותה" אמרתי וזילזלתי קצת
אבא:"אני ידבר איתם על זה אל תדאגי" חייך אלי.
אני:"טוב אני עולה לחדר שלי לא להעיר אותי בבוקר"
אמא:"כן למה?" הסתכלה עלי
אני:"כי.. אני יקום לבד"
אמא:"בפעם האחרונה שאמרת את זה זה נסגר שלא הלכת לבית ספר.אז מחר אני יעיר אותך" חייכה
אני:"טוב טוב.." אמרתי ועליתי לחדר שלי לקחתי את האייפון שלי וראיתי 3 שיחות שלא נענו מסהר ועוד 2 הודעות מאביה. פתחתי אותם היא כתבה לי עם אני כועסת עליה, אמרתי לה שלא ושלא תדאג עם סמיילי. לסהר לא רציתי לחזור כי עכשיו הוא נזכר בי? התחברתי לפייסבוק וסהר היה מחובר הוא שלח לי הודעה.
סהר:"פה?"
אני:"כן" שלחתי לו
סהר:"למה לא ענית לי לטלפון?"
אני:"התקלחתי" באמת שאין לי כוח אליו עכשיו אני מאוד קנאית,ורגשי כזאת והוא אמור לדעת.
סהר:"טוב אז מה קורה?"
אני:"בסדר…אני עייפה אני עולה לישון.." שלחתי לו
סהר:"לילה טוב יפה שלי" הוא כתב ואני התנתקתי מהפייסבוק. מצד אחד בים הוא לא התייחס אלי בכלל אפילו להתראות הוא לא אמר, מצד שני אני יודעת שהוא אוהב אותי ולא רוצה שאני יפגע. הלכתי לישון. בבוקר שקמתי יותר נכון אמא העירה אותי, הלכתי לשטוף פנים,עשיתי מחליק שמתי ג'ינס וחולצה אדומה של בית ספר נעלים עם שרוכים יפים כאלה וביקשתי מאמא שתקפיץ אותי לבית ספר. שהגעתי שחר חיכתה לי בשער קפצתי עליה בחיבוק והתקדמנו לעבר הכתה בדרך אביה הצטרפה אלינו נכנסנו לכתה וסהר ישב במקום שלי עם אוראל הגעתי זרקתי את התיק ואמרתי להם שלום ויצאתי מחוץ לכתה

מנקודת המבט של סהר:
מיתר נכנסה לכתה עם אביה ושחר חשבתי שהיא כועסת עלי וכנראה שצדקתי היא באה להגיד לי ולאוראל שלום והתעלמה מימני ויצאה מהכתה.
אני:"מה עובר עליה?" אמרתי לשחר
שחר:"לא יודעת" קמתי מהכסא והלכתי אחריה במסדרון
אני:"מיתר חכי שניה!!" היא נעצרה וחיכתה "מה יש לך? מה קרה?"
מיתר:"מה כבר יכול לקרות הכל דבש!!"
אני:"עם הכל דבש למה את ככה?"
מיתר:"ככה איך?"
אני:"ככה נוו, עצבנית"
מיתר:"אתה יודע טוב מאוד סהר אל תשחק אותה"
אני:"יודע מה?!"
מיתר:"שאני קנאית מאוד!!"
אני:"אבל.. מה הקשר?" היא באה לענות אבל היה צלצול והמורה אמרה לנו ללכת לכתה נכנסנו שנינו והיא הלכה למקום שלה ואני למקום שלי.
חזרה לנקודת המבט של מיתר:
אני שונאת שהוא משחק אותה כאילו הוא לא יודע מה הוא עשה!!! זה מעצבן אותי.
התיישבתי במקום שלי עצבנית מאוד לא היה לי כוח לכלום!!
אוראל:"מה קרה לך ולסהר?"
אני:"סתם, מעצבן אותי"
אוראל:"אבל מה מעצבן אותך בו? הוא לא עשה כלום"
אני:"זה שהוא לא יודע מה הוא עשה זה אשמתו!!!"
אוראל:"טוב.. אז מה זה בגלל הנשיקה של אתמול?"
אני:"יופי, חבר שלו יודע לעלות על זה והוא לא!!"
אוראל:"עם תגידי לו את זה זה יותר פשוט"
אני:"אבל אוראל הוא יודע שאני קנאית אז למה הוא עושה את זה? בכוונה?" נרגעתי קצת
אוראל:"אני לא חושב, הוא רק רצה לעזור…"
אני:"לעזור זה בסדר, אבל אחר כך להתעלם מימני זה לא בסדר,אחר כך שלא יבוא בטענות" השיעור עבר כמו נצח!! והוא היה משעמם מאוד. בהפסקה ישבנו כולם בחצר בדשא וסתם דיברנו..
דילן:"רוצים נעשה משהו?"
שחר:"כן ממש באלי היום"
אוראל:"כן שמעתי שיש מסיבה טובה לגילאים שלנו!! זה היום בשמונה"
אני:"מתאים לי"
אביה:"אני כבר יראה"
סהר:"לי זה בא טוב רק תעדכנו אותי"
ג'ייק:"אאללה קרחנההה" צעק ואנחנו צחקנו. בדרך לכתה סהר תפס אותי