רציתי לדעת שאת שלי פרק 25

פרק 25
"אין לי מה להגיד יש לי רק מה לעשות" הוא אמר ותוך שניות כבר שפתיי היו צמודות לשלו. אני אוהבת אותו? אני לא יודעת אם אני אוהבת אותו אבל אני נמשכת אליו כל כך ואני לא יודעת מה אני מרגישה אבל המשהו הזה זה חזק. לפחות זה יותר חזק ממני. הפלתי את השקית לריצפה והנחתי את ידיי סביב עורפו מעמיקה את הנשיקה כשהוא הניח את ידיו על מותניי. לשונו חקרה שוב את פי, הלב שלי קיפץ מאושר וזרמים לא מוכרים היו בבטני. הוא ליטף את פניי עם ידו, וכמה שניות לאחר מכן ניתק את שפתיו משלי.

"אוף הלכה הקולה" רטנתי בזמן שהרמתי את השקית "והמגנום נמס" הוספתי בעצב."בגללך" הוספתי שוב והרמתי את ידי אליו. "חחח בגללי?" שאל. "כן בגללך מה אתה צוחק?" שאלתי והתחלתי לצחוק גם אני. "אם זה לא היה נמס את לא היית איתי עכשיו" גיכח."נכון". אמרתי "אבל אולי עדיף את המגנום עלייך" הוספתי מתגרה בו. "אל תגידי את זה גם לא בצחוק" אמר ונישק אותי נשיקה חטופה בשפתיים. "לא נורא אני יותר מתוק מהמגנום ויותר בריא מהקולה" אמר וקרץ לי. "בטח" גיכחתי והמשכתי ללכת חחח מטומטם. "חזרי שנית על דברייך יקירתי" אמר והחזיק בידי. "לא אחזור בשנית על דבריי יקירי" אמרתי והסתובבתי אליו. "את רוצה לבדוק מי יותר טעים יקירתי?" שאל והנהנתי עם ראשי לשלילה. "את בטוחה?" שאל שוב ."בטוחה יקירי" עניתי מתגרה בו, למרות שאיו דבר שרציתי יותר מזה. "בעיה שלך יקירתי" אמר והמשיך להתקדם מהר. האצתי את ההליכה שלי כדי לתפוס אותו ושהייתי סנטימטר ממנו תפסתי בידו והוא הסתובב אחורה. בשנייה שהוא הסתובב אליי הטחתי את שפתיי על שפתיו. פתחתי את פי נותנת ללשונו להיכנס אליי. הנשיקות שלנו היו עד עכשיו די רכות ביחס לזאת. "אמרתי לך שאני יותר טעים יקירתי" מר מנתק את שפתיו משלי. "אל תתחיל יקירי" קרצתי לו והמשכתי ללכת."האאא" צרחתי פתאום שהרגשתי ידים מרימות אותי. "תרגעי משוגעת" צחק . "מה את צוחק זה מפחיד לא עושים דברים כאלה, אתה יודע איזה אנשים מסוכנים יש היום" אמרתי שהוא הניח אותי על כתפיו. "כן, ובגלל זה מעכשיו את תהיי איתי כל הזמן כדי שלא יקרה לך כלום וכדי שאף אחד לא יתעסק אם חברה שלי אלה אם כן אותו בן אדם רוצה להישאר בלי פנים" אמר . חבר קנאי מצאתי לעצמי. "אנחנו עוד לא חצי שעה ביחד וכבר את מקנא?" שאלתי מחייכת. "כמובן" אמר בזמן שהגענו אמרקיוסק לקנות קולה ומגנום .. שוב…
"גבר תביא לי קולה גדול ומגנום" רותם אמר למוכר ממקודם. "זירו" לחשתי לרותם. "אהה קולה זירו לא רגיל אח שלי" אמר והומכר הביא לו. "היי יפה" אמר לי וקרץ רותם שם את ידו על מותניי מקרב אותי אליו, איי גבר ממש קנאי מצאתי לעצמי. "היי" לחשתי והשפלתי מבט מתפאדחת. עכשיו יש חבר זה לא נעים. "שמור על הפה" רותם אמר למוכר והחזקתי בידו שעדיין הייה על מותני. "עוב אותו בוא נלך" לחשתי לו. "הכל טוב אחי לא ידעתי שיש לה חבר" אמר ורותם הסתובב ומשך אותי איתו. הלכנו לאריאל ששכבה על מיטת השיזוף עם עיניים עצומות. והתיישבנו לידה בשני כיסאות. "המגנום שלך" אמרתי והיא קפצה בבהלה. "כמה זמן להביא מגנום? ותודה" אמרה והושיטה את ידה. "נועם" היא אמרה. "מממ?" מלמלתי בדיוק מזגתי קולה. הרמי את מבטי אייה והיא סימנה לי עם הראש להסתובב אחורה. הסתובבתי והבנתי למה היא התכווה. רותם היא לא יודעת עלינו."נראה לי הוא רוצה לדבר איתך" היא אמרה והסתובבתי אלייה חזרה. "אממ דיברנו" אמרתי והשפלתי מבט. "אנחנו ביחד" הוספתי בחיוך קצת מביישת. "מההה???" צרחה וקמה בבהלה. "אתם מה?" שאלה והמגנום כמעט נפל לה מהידיי. "אנחנו ביחד ותזהרי שלא יפול לך המגנום, כי הוא נמס כבר וקנינו חדש" אמרתי לה והתיישבתי ליד רותם מגישה לו כוס של קולה. הוא שתה במהירות ונישק אותי. "זה מה שחסר לי עכשיו" היא מלמלה והנידה בראשה לשלילה. הוא עדיין לא שיחרר את שפתיי. "אתם תהיו ככה כל הזמן?" שאלה אך הוא רק הניד בראשו לחיוב שעדיין הוא מנשק אותי. "אלוהיים ישמור הוא לרח לי את החברה" היא אמרה וניכבה על מיטת השיזוף ועצמה את עינייה שוב. איך שהיא עצמה את עינייה הוא התנתק ממני ושם את ידו על ברכי.
"את באה ל…" רז אמר ונעצר מולי. "מה הוא עושה פה?" שאל. "אנחנו ביחד" רותם ישר אמר. "פחחח אתם מה?" רז מת מצחוק. "אנחנו ביחד" רותם חזר שוב ושילב את ידינו ביחד. "רציני?" רז שאל הפסיק לצחוק והרצין את מבטו. "כן" אמרתי. "את אוהבת אותו?" רז שאל אותי. "כן" עניתי בחיוך. "תקשיב לי ותקשיב לי טוב, אם אתה פוגע בה, משקר לה מתכוון לפגוע בה, עושה משהו שיזיק לה או לא לרצונה, מרביץ לה, לא מכבד אותה בדרך כלשהי אתה ז"ל" רז אמר והצביע עליו באיום. "ואני לא צוחק" הוסיף. בחיים לא ראיתי את רז ככה עם המבט הרצחני הזה בעיניים ועוד מאיים. "תרגע אחי, אני לא אעשה את זה" רותם ענה לו הושיט לו יד . "אני הכי צוחק ושטותי בעולם עד שזה מגיע ליקרים לי" רז אמר ולחץ לו את יד. חייכתי אני באמת מאושרת. "יאללה בואו למים" רז אמר והעיר אותי ממחשבותי "ותורידי את החיוך מהפנים" הוא הוסיף צחק והתקדם עם אריאל.
"הוא הלך את יכולה לחייך" רותם בה ושם את ידו סביב מותניי, עוטף אותי. "ירד לי החשק" אמרתי לו משנה את פניי לרציניות, קצת להתגרות בו לא יזיק לאף אחד. "אני פה אז יש לך מספיק חשק לחייך" אמר שחיוך על פניו. "וואלה?" אמרתי והרמתי גבה "וואלה" אמר "רק בגלל שזה אתה פה לא בא לי לחייך, אז מצטערת להרוס לך את האשלייה" אמרתי וסובבתי את פניי חזרה. "חזרי שנית על דברייך" אמר. "לא רוצה" אמרתי לו. "זה יעלה לך ביוקר" אמר "שיעלה" הסתובבתי אליו קרצתי לו והתקדמתי לרז בהליכה סנובית.

"האאאא" רז צעק שהפלתי אותו למים, "נקמה מתוקה על להפסיק לחייך" אמרתי. הרגשתי יד נוגעת בגב ודחפת אות מעט ותוך שניות כבר מצאתי את עצמי בתור המים. "נקמה מתוקה על שלא חייכת" רותם החזיר לי שפתחי את עיני וקפץ גם הוא למים.

"אני אוהב אותך" אמר ונישק אותי.