רציתי לדעת שאת שלי פרק 17 חלק ב' מרתון

פרק 17 חלק ב
"את בטוחה שאת רוצה להיכנס?, גם אם זה הוא וגם אם לא הוא לא שווה את זה" אמרה אריאל. "אני רוצה להיכנס אני חייבת אני לא מבינה למה אני מגיבה ככה שאני רואה אותו אני רוצה לדעת קשה לי" אמרתי ושוב עיני הוצפו בדמעות המוסיקה הרועשת התנגנה ואני ואריאל התקדמנו לכיוון השירותים. זוגות שמתמזמזים היו בכל מקום וזה היה דוחה. בנות שנמרחות על בנים שאני לא בטוחה בכלל שהן מכירות. זוגות שמתנשקים ובולעים אחד את השניה וכאלה שעוד שנייה שוכבים ככה לעיני כולם. זה היה דוחה! "אז בואי נעשה את זה ביחד, אני פה איתך, ואת לא לבד " אמרה וקפצתי עלייה בחיבוק! היא פשוט אחותי!

נכנסנו לשירותים לחפש אותם ולא מצאנו כלום, בטח הם עכשיו במלון שלו חשבתי לעצמי. "בואי נצא" אמרתי לאריאל ויצאנו מהשירותים. לפתע הילד ההוא עבר לידנו וזה לא היה הוא , זה לא היה רותם. ועכשיו שאני מפוקסת יותר ואריאל כמובן צלולה לגמרי הבנו שטעינו והילד רק דומה לו קצת ומזכיר אותו בפרופיל אבל זה לא הוא "זה לא הוא עכשיו את רגועה" אמרה אריאל. "כן, בואי נשב קצת ואחרי זה אני אלך" אמרתי ומשכתי אותה בחוץ, התיישבנו על ספסל עצמתי את עיני. הייתי חייבת קצת אוויר לנשום היה חנוק והמוסיקה והזוגות האלה לא עשו לי טוב בכלל. אני לא מצטערת שבאתי. ממש לא מצטערת, כיף לי פה למרות הכל ואני גם מרגישה יותר טוב אבל אני מעדיפה ללכת הביתה.
נכנסנו לבפנים רציתי להגיד לרותם שאני פה ושאני עכשיו הולכת חיפשתי אותו ולא מצאתי הלכת לכיוון השירותים אולי הוא שם?! נכנסתי לשירותים בפחד מכל האנשים השתויים שהיו. אני אראה אותו כבר בחוץ חשבתי ובאתי לצאת מהמקום הזה. סחרחורת תקפה אותי והתחלתי לראות מטושטש,נעמדתי נשענת על הקיר עוצמת עיני. לאחר כמה שניות ניסיתי להמשיך ללכת "הכל בסדר?" שמעתי התחתי לראות שחור ולאט לאט הרגשתי את עיני נעצמות וידיים חזקות מחזיקות אותי…

מנקודת מבט של רותם אוחיון:
"אני רוצה אותך" לחשה בלונדינית אחת לאוזניי. "בואי" אמרתי ומשכתי אותה. מי אני שאגיד להן לא, או אתנגד לרצונן?! בתכלס זה הן רוצות אותי, הן באות אלייי אז למה לא?, הרי בתכלס זה הן מבקשות, ואני רק נהנה. אותה בלונדינית נישקה לי את הצוואר שהתקדמנו לשירותים וראיתי נערה נשענת על הקיר ועוצמת את עינייה. היא לא נראת שתוייה או מסוממת ואני אם כמה שאני שתוי, אני עדיין שפוי, לפחות לבנתיים. ניגשתי אליה לראות איך היא מרגישה ושלא עשו לה כלום אין סיכוי בעולם שני אשאיר אותה ככה לפחות לא במקום כזה , בשעה כזאת , ועם אנשים כאלה. עם כמה שאני חרא של בן אדם אני לא בן זונה שישאיר אותה במצב הזה.
"הכל בסדר?" שאלתי את אותה הנערה, שבדיוק התכוונה ללכת. היא מוכרת לי מאיפה שהוא. אני בטוח שראיתי אותה איפה שהוא. לפני שהיא הספיקה לעשות צעד אחד איתי את עיניה נעצמות ולמזלי ישר אחזתי בגבה והיא נפלה עליי. הרמתי אותה לבחוץ, התיישתי על ספסל והשכבתי אותה שראשה בן רגליי ורגלייה מורמות קצת כדי להזרים לה חמצן. "היי תתעוררי" אמרתי וניסיתי לגרום לה לחזור להכרה. "לאחר כמה שניות ספורות היא חזרה להכרה והתחילה לפתוח את עיניה לאט לאט. היא חזרה לנשום רגיל ועינייה נפתחו אחר לאחר כמה שניות הם נסגרו היא נרדמה. לקחתי אותה למלון שלי, ועליתי ישר לחדר.

הנחתי אותה במיטה כשהיא ישנה כיסיתי אותה בשמיכה והנחתי את התיק שהיה לצד גופה ליד הטלוויזיה. אולי כדי שאני אודיע למישהו שהיא פה? חשבתי לעצמי. פתחת את תיקה לראות אם יש לה שם טלפון, והיה. הוצאתי את הטלפון מהתיק ופתחתי אותו למזלי לא היה לה קוד ונכנסתי לווצאפ לשלוח הודעה לשיחה אחרונה שהייתה שם.היה לה 25 שיחות שלא נענו ו107 הודעות מ"אהובתי היחידה והמושלמת" נכנסתי לצ'אט 'תנסה לחשוב כמו בת' אמרתי לעצמי חשבתי מה לכתוב ובסוף כתבתי:"אני בסדר יפה שלי, אחזור מחר בבוקר למלון הכל טוב!, אל תדאגי". ישר התחברו להודעה ושלחו:,איפה את הולכת לישון? איפה את? את בסדר בטוח?" אוקי אז זאת חברה שלה והיא פה מה שולחים? "הלכתי לישון אצל ידיד מהבית ספר שהוא פה אני אחזור בבוקר וכן הכל בסדר אהובתי!" שלחתי והתנתקי מהר. הכנסתי את הטלפון בחזרה לתיק ויצאתי למרפסת.

הוצאתי סיגריה והתחלתי לעשן. המחשבות עלייה לא עזבו את ראשי. אני בטוח שראיתי אותה! היא כל כך מוכרת לי. ניסיתי להיזכר ולראות מאיפה אני מכיר אותה ובלי ששמתי לב הסיגריה כבר נגמרה. זרקתי אותה ונכנסתי לבפנים לראות מה איתה. נשכבתי ממולה, כשפניי מול פנייה. היא כל כך יפה ומוכרת אבל כוס אמה הייתי לפני זיון טוב, אחושילינג טוב, והכל נהרס, אבל היא כל כך יפה, יש בה משהו מיוחד, יופי שונה משל כולן. היא נראת כל כך תמימה, וכשראיתי אותה היא לא הרגישה טוב. מה קרה לה? עשו לה משהו? ישר המחשבות תקפו את מוחי. אם מישהו עשה לה משהו אני ארצח אותו. איזה מחשבות מטומטמות סתום כבר רותם קול צעק במוחי. אני לא יודע למה אני בכלל מגן עלייה וחושב עלייה ככה, אבל שאני לידה יש לי משהו בלב כאילו אני מכיר אותה כבר ממזמן ולא בקטע שהיא מוכרת לי, הרגשה שונה כזאת. "אבל לא משנה מה זה הדבר הזה אני אגן עלייך" אמרתי בקול בהבטחה לה ולי, ולאט לאט נרדמתי לצידה.