רציתי לדעת שאת שלי פרק 10

פרק 10
"קופיפה, התגעגעתי" עניתי בהתרגשות לשיחת טלפון מאריאל. אני באילת כבר שבוע וחצי.
"נועם, מה קורה?" שאלה ו באפה. " הכל בסדר מה איתך?" שאלתי. " אני בסדר, מה איך באילת ?" שאלה והרגשתי את קולה רועד. "וואי כיף פה ממש, חופש מהכל" עניתי " כן היית צריכה את זה" אמרה. " כן, מה איך את?, איך באשקלון?, מה עם כולם?" שאלתי . " הכל בסדר, לא השתנה כלום, וכולם בסדר גמור, מתגעגעים אלייך" אמרה בקול חלש. מה יש לה? היא בחיים לא מדברת ככה בדרך כלל היא כל כך קפצנית ואנרגטית בדוק קרה משהו. " אריאל?" " אממ?" ענתה. " תגידי הכל בסדר, את לא נשמעת טוב, בכית?" שאלתי בדאגה. " נועם" אמרה והתחילה לבכות " רבתי עם אבא שלי, אבל הכל בסדר אני אשלים איתו" " דיי באמת?, לא נורא אני בטוחה שהכל יסתדר, את רוצה לדבר?" " כן אני רוצה לעלות לישון קצת להירגע, ואני אתקשר אלייך בערב ונדבר סבבה?" " מעולה, תנוחי " אמרתי וניתקתי את השיחה. עוד לא הספקתי לנתק וכבר היא התקשרה שוב, בטח שכחה להגיד לי משהו. " כן קופיפה , מה שכחת להגיד לי?" גיחכתי קצת מנסה לעלות לה את המצב רוח. " תהני יפה שלי" " מתה עלייך קופיפה" החזרתי " ואני עלייך קופיפה" אמרה. " לאב יו נשיקות נדבר" אמרתי וניתקתי. אין אין אין על הילדה הזאת, מעניין מה קרה, היא בדרך כלל לא רבה עם המשפחה שלה ועד שהיא רבה זה פעם במיליון שנה, מה קרה שם?
" אמא" קראתי לה מהמרפסת. " מה חים שלי?" ענתה. " אני יכולה לבקש ממך משהו?" שאלתי. " ברור! זה א שאלה בכלל" ענתה בחיוך אני מתה עלייה!" " אריאל רבה עם ההורים שלה, יש מצב שהיא תבוא אלינו לכמה ימים התגעגעתי אליה ממש ואני בטוחה שלא תזיק לה כל כך חופשה?" שאלתי ועשיתי פרצוף חמוד. " אממ אני חושבת שכן אין בעיה, אבל צריך את האישור של ההורים שלה" ענתה אין אין אין אני מתה על האמא הזאת!!!
תביא לי את הצמיד הזה .רגע גם את זה ואת זה אמרתי רגע חכה גם את זה ואת זה. אני פשוט יקח כמה ויביא לך את הכל ביחד אמרתי למוכר בטיילת. אני אקנה כמה צמידים בשבילי וגם לירין אריאל וליאור. טוב אז בקיצור את כל אלה הבאתי למוכר 7 צמידים. אין מה לעשות אני חולת תכשיטים ועוד צמידים לרגליים בכלל. " כמה זה?" שאלתי " בשבילך 49" ענה " אוקי שנייה" אמרתי והוצאתי את הארנק מהתיק צד שלי, ובדיוק הטלפון שלי צלצל. "קופיפה" " היי קופיפה, חכי רגע, שנייה אני איתך" "בבקשה" הושטתי למוכר שטר של חמישים והוא בא להחזיר לי שקל. "זה בסדר תשאיר אצלך" אמרתי והלכתי " תודה" קרא הסתובבתי אלו חייכתי והמשכתי ללכת. " היי קופיפה את על הקו?" שאלתי את אריאל " כן אני פה " ענתה וקולה היה יותר טוב מהצהריים. " איך את?" שאלתי. " יותר טוב, את יכולה לדבר?" " אממ כן אבל עוד כמה דקות נדבר על הריב אני בטיילת בדיוק" אמרתי "איך שם?" " מהמם את יודעת שופינג מבזבזת כסף רגיל כזה" עניתי הצחקוק והיא צחקה. " חחח כמו תמיד לא ציפיתי למשהו אחר" אמרה. "חח קופיפה שומעת?" " כן" " טוב אז תקשיבי דיברי עם אמא שלי ושאלי אותה אם את תוכלי להצטרף אלינו לכמה ימים, מה את אומרת?" שאלתי אותה " מה רגע יואו אני צריה לשאול את ההורים שלי אבל כן אומיגאד אני מתה עלייך " אמרה בהתרגשות, בהחלט גם אני וגם היא צריכות קצת חופש, והכי קטע שזה רק תחילת שנה אני לא רוצה לדעת מה יהיה בהמשך. " מעולה אז תדברי עם ההורים שלך ואני אדבר איתך יותר מוחר שאחזור למלון ונדבר על הכל וגם על זה" אמרתי " מעולה ביי קופיפה" " בי, אמרתי והיא נתקה.