רסיסים|תקציר|

"לא יודע למה!"הוא הרים את קולו.
"אז עזוב, להתראות" הסתובבתי-אך הוא תפס את ידי וסובב את גופי צמוד אליו.
"אוח'!" הוא התעצבן, נהיה אגרסיבי ואני מודה שזה קצת הפחיד אותי,"איך את היחידה שלא קולטת?!" מרוב שהיינו קרובים הרגשתי את הבל פיו, את פעימות ליבו,ראיתי את הזיעה שעל מצחו וכמה הוא לחוץ מהרגע.
"מה…אני…לא…מה…"גמגמתי,בוהה בשפתיו היפות שרק במרחק נשימה אחת בלבד משפתיי.
"את קולטת בכלל מה אני מרגיש?"הוא הסתכל עמוק לעיניי, הושיט את ידו אל ידי והניח אותה על לבו שפועם בחוזקה.
מה הייתי עושה כדי לחזור לרגע הזה,
מה הייתי עושה כדי שירגיש שוב את מה שהוא הרגיש באותו רגע,
מה הייתי עושה כדי שלא ישנא אותי,
מה הייתי עושה כדי שיאהב אותי,
שוב.
————————————————————————————