רמזור אדום פרק 1🍟

השעון רעם במקומו בזמן שנוגה עדיין הייתה בשיא השינה, נוגה התהפכה שוב ושוב, מנסה לחזור לישון , היא הושיטה את ידה אל השעון ועצרה אותו.
היא הייתה יכולה להסניף את האוויר הנעים אל תוך תוכה ככה במשך שעות. היא לא בזבזה זמן והחליפה בגדים מהר, היא בחרה לשים את הצעיף הלבן, מלפפת אותה סביב צווארה ובאותה הדקה היא הביטה על המראה , היא חייכה אל עצמה .
דבר שלא עשתה מזמן מאז שהוריה נרצחו היא לא מחייכת כמו עכשיו.
רגעים עצובים אלה זכורים לה מימיי ילדותה הרחוקים, מאז שדודתה שושנה חיה לבד עם עצמה ועם החרדות שלה אם נוגה אי פעם תדע את האמת שהיא לקחה חלק נכבד ברצח של הוריה.
נוגה יצאה לדרכה מצוידת עם רכבה הפרטי, כשהיא הגיעה לצומת הראשי, היא יצאה כדי לקנות לעצמה מוקה לבנה שהיא כל כך אוהבת.
" היי, אפשר מוקה לבנה אבל בכוס גדולה?" היא אמרה עם חיוך גדול על הפנים, לא היה לה כסף קטן בארנק. גבר שרירי, לא רזה וגבוה עמד לידה והבחין שאין לה כסף לתת למוכר על הקנייה, הוא שילם לו במקומה .
נוגה שהייתה בהלם לא ידעה מה להגיד, היא הייתה די מופתעת מכך שמשלמים במקומה.
" תודה, לא היית צריך." היא אמרה בחיוך ביישני.
" הנה מוקה לבנה בשביל נוגה היפה. מה אפשר להציע לך , אדוני?" הוא פנה אל יוחאי, שהחזיר לו מבט נבוך.
" אותו דבר, גם כמו של הגברת נוגה." הוא אמר בנימה אלגנטית.
" כרצונך , גם מוקה לבנה?" שאל המוכר , מצפה לתשובה.
" אכן, אני לקוח ותיק אצלך!" אמר יוחאי בחיוך של שובר לבבות.
" אני יודע, מה שלום עלמה?" שאל בחום.
" כרגיל, טוב אני צריך ללכת. עלמה סולטן מחכה לי באחוזה, להתראות בינתיים." אמר יוחאי ודמותו נעלמה בתוך החשיכה.
" הוא מקסים!" קרא המוכר בחיוך אחרי שיוחאי עזב, " איזה בחור זהב הוא!" הוא חייך בהתלהבות.
" תודה לך יוני ." אמרה נוגה בביישנות, עודנה שבויה במחשבות על יוחאי, היא שמעה שהוא הרווק המבוקש של השכונה.
" תודה לך , יקירתי." אמר לעצמו, מרוצה מכך שיוחאי עזר ליוגה לשלם בעבור המוקה הלבנה.
נוגה נהגה לעבר המועדון שבו היא הייתה אמורה להופיע, היא הייתה שמחה שיוחאי הוציא אותה מהתסבוכת.
היא רצתה להתקשר ליעל להגיד לה אם היא יכולה למלא את מקומה בהופעה.
" היי, יעל, את נשמעת חולה. איפה את עכשיו. אני בדרך להופעה." היא שאלה בדאגה.
" אני חולה , משתעלת שאין דברים כאלה, אחותי את מוכנה למלא את מקומי.
חדווה הייתה אמורה להופיע בסוף היא ביטלה. את יכולה לעשות טובה וללכת להופיע במקום חדווה?" שאלה יעל בקול.
" בטח, אחות. בשבילך הכול אפילו אם אצטרך לבוא לשם בפיז'מה." אמרה נוגה בהסכמה.
" תודה, נוגה." היא אמרה בשמחה, " תשמרי על עצמך."
" גם תשמרי על עצמך, נשיקות. אוהבת אותך." חתמה נוגה.
נוגה חנתה את מכוניתה לצד המועדון, היא שלפה את הנרתיק של הכינור והיא שמעה קולות של מישהו שנחנק, היא באה בעקבותיהן.
היא הבחינה ביוסף, אחיו של יוחאי, שסבל מקשיי נשימה והצטייד תמיד במשאף כדי להציל את עצמו מההתקפים, נוגה נחלצה לעזרתו. היא התחילה להגיד לו לנשום ממש לאט לאט.
יוסף לא נלחץ כשהיה במחיצתה, והוא הסתכל עליה בהערצה.
הוא הרגיש כל שאיפה ונשימה כשהוא הביט עמוק אל תוך עיניה הכחולות הבורקות, הוא הרגיש משהו שמזמן לא הרגיש.
היא אחזה בידיו , מאפשרת לו לדעת שהוא נמצא בידיים טובות.
לאחר מכן היא שחררה אותו לדרכו, שוכחת את העובדה שהיא צריכה להופיע.

****
" שלום לכולם, הגעתי." אמרה נוגה בעיניים נוצצות והלכה להכין את עצמה נפשית להופעה.
" איזה עיתוי, בדיוק שאלנו עלייך. למה יעל לא הואילה בטובה להגיע? זה לא ברמה שלה להופיע על הבמה ועושה את עצמה חולה?" אמרה יסמין, חברה של נוגה וזמרת מתחילה בצעדיה הראשונים בעולם המוזיקה.
" אני בסך הכול עושה לה טובה, היא נשמעת ממש חולה. אני מחליפה אותה רק היום." אמרה נוגה בקול רגוע ועשתה את עצמה כאילו היא לא שמעה.
" נו , יאללה את מוכנה, אנשים הגיעו מרחוק כדי לשמוע אותך שרה. קדימה." אמר ויקטור בעצבים.
נוגה ויסמין יצאו מחדר ההלבשה ועלו על הבמה כדי לתת כל אחת את ההופעה שלה כשיגיע תורה.
יוחאי שהיה בין אורחי הכבוד, הופתע מאוד מהאופן שירתה של נוגה. הוא הסתכל עליה ולא הפסיק לחייך מאיך שהיא זזה.
נוגה לא הפסיקה להסתכל עליו, היא ממש התרגשה.
בסיום ההופעה, גבר בחליפה מהודרת ניגש לנוגה בבקשה שהיא תלווה אותו הביתה. היא סירבה בתוקף למלא את בקשתו והיא מיהרה למצוא מישהו שהיא תחזור הביתה.
כשיוחאי ראה את הבן אדם שהציק לנוגה, הוא נחלץ לעזרתה והציע לה לקחת אותו טרמפ עד לביתה.
" לא רוצה, אני אזמין מונית." היא אמרה בעצבנות.
" אני יכול להקפיץ אותך לבית. איפה את גרה?" שאל אותה כשהיא חייגה כדי לראות מי פנוי שיקח אותה הביתה.
היא התעלמה משאלתו והמשיכה בדרכה.

***
עלמה עדיין הייתה סקרנית לדעת מה גליה תגלה לה בקפה.
היא תלתה בה עיניים גדולות ומבוהלות , גליה הייתה המומה מהאופן בו גילתה על בואה של כלה שתמרר את חייה באחוזה.
" גברתי, גיליתי שזו נחש ממין נקבה, היא תכניס לפה לאחוזה והיא תכיש אותך ברוע שלה." היא הפחידה אותה.
עלמה הביטה בזעזוע עמוק.