רכבת אקספרס לאהבה | 7 | סבון ורוצח שכיר

"אוי בנות.. כל כך לא נאה מצדכן" צקצק בלשונו אחד הבחורים שנכנס הרגע. רגע, הוא יעלה? מי זה בכלל?… האמת? אני מרגישה כאילו אני מחכה לרוצח שכיר.
"אנחנו נועלות את הדלת או שמשחקות איתו פרה עיוורת?" שאלה הילי וחייכה. מה הכוונה בפרה עיוורת? הדימוי של אחד שמחפש ב'חושך', או באמת לשחק פרה עיוורת….?
"שיכנס. אנחנו מוכנות." אומרת האנה ומניפה בקבוק סבון. אני מסתכלת אחורנית ושומעת את הצעדים עולים במדרגות. הצעדים רועשים. הוא גבוה?.. נמוך?.. שמן?..
דלת אחת נפתחת ונטרקת. דלת שנייה. הצעדים עוצרים.
"אני בא למצוא אתכן!" הצהיר לפניי שהוא ממשיך לחפש. עוד דלת נטרקת. עוד אחד. הוא מתקרב. הדלת של חדר האמבטיה נפתחת. האנה משפריצה סבון על כולם רק מהבהלה.
צחקתי. אין דבר יותר משחרר מצחוק של מבוכה, משולב עם צחוק אמיתי. אני מסתכלת בדמות שמופיעה בפתח. הוא מחייך. חיוך אידיוטי של חרמנות, או חיוך של 'נעים להכיר'?
"לא ידעתי שהביאו כאלה פצצות לפרויקט…" כן. חיוך של חרמנות. חבל, זה היה חיוך יפה.
"אני כבר יודעת שאני פצצה. מה שאני לא יודעת זה מי אתה, שוטף כלים נחמד" אני מצהירה וממקדת בו את המבט. הוא מכחכח בגרונו ונשען על המשקוף.
"אריק סטאן, מוזמנות לקרוא לי חתיך, או אריק.." הוא מחייך. חיוך אמיתי. חיוך צוחק אבל נחמד.
"אוקי, אז אריק.. בן כמה אתה?" האנה שואלת ועושה את הקוקו הגבוה מחדש. לא נוח לה? אני לא מבינה. היא נדלקה עליו? אין מצב. הוא נראה טוב, אבל זה לא קצת… מוקדם?
"אתן לא חושבות שיותר יכבד אותי אם תיקחו את הביקיני ותישבו איתי בסלון?" הוא מגחך ומושיט את היד למסדרון. האנה מנידה בראשה לשלילה ומסיימת לעשות את הקוקו הגבוה.
"נדבר איתך אחר כך… בינתיים תלך לשטוף כלים" האנה מצהירה ולא מורידה את המבט ממנו אפילו לשנייה. אני צוחקת וכתגובה גוררת אחריי את צחוקה של אליס.
"אני לא שוטף כלים" הוא צועק מהמדרגות. אני חושבת שאצא, הבנים מתחילים לבוא וזה מתח לא נעים בשביל להתחיל איתו.
אני מוציאה רגל אחת, ואחרייה את השנייה. אני מושכת מגבת רכה מהשיש, עוטפת את גופי ומתקדמת אל עבר המסדרון.
אני יוצאת… וכולן אחריי. לקחנו בגדים מהמזוודות והחלפנו, לפחות זכינו לסוג של מקלחת? לא יודעת. אני מתיישבת על הרצפה, האנה מתישבת לידי, אליס לידה, ואחרונה הילי, שזמן ההחלפה ארך יותר מהמצופה.
האנה מסמנת לאריק להצטרף, והוא מתיישב לידי. לבושם שלו יש ריח טוב… מאוד… מושך. אני מחטיפה מבט ומחזירה אותו להאנה. האנה מחייכת ומניחה את הידיים ליד הרגליים שמסודרות בישיבה מזרחית.
"אריק , ספר קצת על עצמך…" האנה מחייכת ומביטה בו. הוא מחייך חזרה ונושם.
הוא מסקרן, האריק הזה…