רכבת אקספרס לאהבה | 50(!!) | שתיקה מטורפת

אני מציצה מהמסדרון על החדר. אני רואה את השתיקה המטריפה ביניהם, כל כך מדכא. הוא מקרב את השפתיים ומנשק אותה. הוא שובר את השתיקה שמחזיקה אותם כבר די הרבה זמן. היא הודפת אותו, אבל רואים עליה שהיא רוצה. היא סמוקה, אבל היא מסמנת לו ללכת. הוא עובר על פניי ומסתכל עליי במבט חודרני. הוא יוצא מהמסדרון לאיפה שכולם נמצאים. אני נכנסת לחדר שלה ומתיישבת על המיטה שלה.
"למה הדפת אותו? רואים עלייך שאת מרגישה אליו משהו, על מי את עובדת?!" אני שואלת אותה. היא מסתכלת עליי. היא מסתכלת על התקרה ומשחקת בצמיד בית חולים שיש לה על היד. אני מסתכלת על העירוי שמחובר לה. כנראה מעביר לה נוזלים.?..
"כמה שאני רוצה, לרצות כולנו יכולים. להיות נאמנה לעצמי זה הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות עכשיו. הוא לא מתאים… פשוט לא." היא אומרת בלחש. כאילו מדברת לעצמה. אני פותחת את הווילון שמסתיר את השקיעה. עולה לי המחשבה על איפה נישן, אנחנו קבוצה גדולה.
"תלכו פה לבית מלון קרוב… רק תתקשרו להודיע לאלנה" היא עונה לי על שאלה שעדיין לא שאלתי. אני צוחקת קצת ומסתכלת על השמש נעלמת מאחורי הבניינים.
אני מהנהנת בראש בתור כן ומתיישבת לידה. היא מחייכת ומסמנת לי להסתובב. אני מסתובבת והיא מציירת לי משהו עם האצבע על הגב.
"מה זה?" אני שואלת אותה. היא מפסיקה. היא נושמת עמוק.
"זה 'חלום שבור' " היא עונה…. אני מבינה על מה היא מדברת ומחבקת אותה חיבוק תומך. היא חייבת לשבור את השתיקה המטורפת בינה לבין אריק. אם הם לא ישברו, אז אני אשבור!!