רכבת אקספרס לאהבה | 42 | אוהל, מרשמלו, ואתה.

אני מסתכלת על אליס צולה את השיפודים. כמובן, שאני השחלתי עליהם את המרשמלו, האנה פתחה את המרשמלו וליה….. הביאה שיפודים. אליס צולה אותם. היא אוהבת להתעסק באש.
אני מחייכת ומסתכלת על פרדי. אני יודעת שדי סיבכנו הכל. אני יודעת שלבכות עליו זה סתם וזה יעבור אבל הכל שוב בא ויושב לי במחשבות.
אני מסתכלת על המדורה. אני מרגישה ויודעת שפרדי מסתכל עליי. אני מכחכחת בגרון. אני קמה והולכת לאוהל, בתקווה שהוא יבוא אחריי ויהיה אפשר לדבר.
אני שומעת צעדים. אני יודעת שהוא בא. הוא נכנס אחרי בשתיקה. הוא מתיישב ומחכה להסבר, זה חייב להיות זה.
"תקשיב אני…" אני מתחילה והוא קוטע אותי בנשיקה. הנשיקה שלו מלאה בתשוקה ולהט ולשפתיים שלו יש טעם מתוק ורך. אני מנשקת אותו נשיקה קטנה ואז נזכרת שזה פרדי. אני מרגישה כמו זונה ומתרחקת קצת אחורה עם הראש. הוא צוחק ומניח את היד שלו סנטימטר מהמותן שלי.
"אני יודע." הוא לוחש. וזה כל מה שהיה צריך בשביל לגרום ללחיים שלי להיות אדומות כמו זוג עגבניות בשלות….. מדיי. הוא מנשק אותי שוב וקם. הוא יוצא מהאוהל ומשאיר אותי לבד.
אני מרגישה שהוא מנצל אותי. אבל אני יודעת שאני מרגישה אליו משהו.
אני חושבת לתת לו צ'אנס, אבל התחושה של הניצול עומדת שם כמו בלוק ענק שאי אפשר לעבור. חומה.
אני שומעת עוד צעדים. אני מסתובבת ורואה…