רכבת אקספרס לאהבה | 36 | קאמפינג?!?!?!

אני מסתכלת מהחלון. ג'ייקוב זורם איתי ומסתכל גם. אנחנו יוצאים בשקט. אנחנו מתיישבים על הכביש. אני שולפת מצית ומבעירה דף.
"את יודעת כמה זה מסכן את הסביבה נכון?" הוא צוחק. אני מחייכת ועושה לא עם הראש.
"אתה לא מבין כמה אתה מפסיד" אני מסתכלת על הנייר נשרף ומעלה עשן. על הסוג של פחם שחור מתפורר ברוח. אני צוחקת.
"כן… אני לא מבין… את יודעת מה ממש בא לי עכשיו?" הוא אומר. מה ממש בא לו עכשיו?
"לי בא משהו חם שאמא שלי מבשלת… אני מתגעגעת לאוכל שלה, כמה שהיה קשה וכאלה…" אני אומרת ומתיזה על האש שמתקרבת לאצבעות שלי מים. עכשיו הנייר כבר שחור כמעט לגמרי ורטוב. אני זורקת אותו ונשכבת על הברכיים של ג'ייקוב. לא, לשכב על הכביש לא הגעיל אותי. ואני לא יודעת למה גם לא היו מכוניות.
"אני רוצה לצאת לקאמפינג" הוא אומר. באמת? אני מתה על קאמפינג. אני תמיד מציתה שם את המדורה ודואגת שהאש לא תיכבה.
"אני אוהבת קאמפינג…. יש שם תחושה נעימה כזאת… אני אוהבת גם מרשמלו" אני אומרת. הוא צוחק כשאני אומרת מרשמלו ומלטף לי את השיער. אני מחייכת. אני מקפלת את הרגליים ומשחקת בקרע שיש לי בסקיני.
"אז בוא נתכנן קאמפינג" אני מציעה. למה לא? יכול להיות כיף. גם יש בווילה הזאת יותר מדי מתח שאין אליו כוחח.
"כן… זה רעיון מוצלח" הוא אומר ומקים אותי. אנחנו מתחרים ריצה עד הווילה. הוא מנצח. הוא רוצה לצאת לקאמפינג עוד היום.
אני עולה למעלה ונכנסת לחדר של הילי והאנה. האנה לא שם. אבל הילי בוכה, וליה מחבקת אותה. אני נכנסת. הן מתלחשות. אני יודעת שפרדי הביא בחורה. אני יודעת שזה שובר אותה, זה חייב לשבור. זה מרגיש כאילו הוא משחק בה.
אני מתיישבת לידן. אני מקשיבה לבכי שלה ומביאה לה טישו. אין לי מה לומר בשביל לנחם אותה אז אני שותקת.
"בואו נצא לקאמפינג" אני מציעה אחרי רבע שעה כשהכל נרגע ( הן שם הרבה זמן……….). הילי מרימה אלי את המבט וצוחקת.
"מה? אני רצינית לגמרי." אני אומרת. אם הן לא באות אני רוצחת אותן בדם קר. ליה מחייכת.
"זה מגניב… האנה אמורה כבר לחזור… אפשר לצאת מחר ממש מוקדם…" ליה אומרת. ליה?!!??!! ליה היא זו שמסכימה איתי?!??!?!?! הווילה התהפכה או משהו?!?!?!?! הן לא רציניות!
אני מתחילה לצחוק כמו משוגעת. הדלת נפתחת ו……………………………..