רכבת אקספרס לאהבה | 11 | אייפון, פייסבוק, ואליס….?

אני מביטה בחדר. אני המומה. הוא ענקק… יש מקום לשתיי מיטות זוגיות? זה… וואו. והעיצוב… כל כך… מושלם. מצידי שאליס תדחוף לי מלח כל בוקר, החדר מדהים!.
אני מסתכלת על ג'ייקוב שמאחורי עם המזוודות וצורחת בלי קול. אליס צוחקת ונכנסת פנימה.
"אני במיטה הזו!" היא צועקת וקופצת על אחת המיטות. אני מחייכת ומשחררת את ג'ייקוב, מכניסה את המזוודות אחת אחת.
"הוא מדהים!" אני שומעת את האנה צורחת מהחדר השני. אני שומעת את אריק צוחק ומעלה את המזוודות שלו. אני קופצת על המיטה ונאנחת ברווחה, ילדותי אם אתגלגל מצד לצד?… אני צוחקת רק מהמחשבה ומתיישבת. יודעת בוודאות ששאר הבנות יכנסו בריצה עוד כמה דקות.
אליס מתיישבת גם היא ומביטה בי. אני יודעת שיש לה מה להגיד, אז למה היא שותקת?…
לוקח כמה דקות עד שהיא פותחת את הפה, וגם אז היא סוגרת אותו וחוזרת למחשבות שלה. אני נאנחת והולכת לחדר שלצידנו.
טוב, אין ספק, גם החדר של הבנים ענק. והאמת? הוא נראה אפילו יותר ענק. יבנו מחיצות עם דלת במרכז מתישהו? אולי כדאי שאציע את זה לספונסר? זה יכול להיות מגניב.
ג'ייקוב מסתכל עליי ומחייך. אני מסתכלת עליו חזרה ומחייכת. אני נכנסת לחדר. וואו. כמה בלגן הספיקו לעשות בשתי דקות.
אריק נכנס בריצה קלה ומרים משהו מהרצפה. הוא מנופף לי ויוצא. מה קורה כאן…?
אני נכנסת לחדר הבא. דניאל שוכב על המיטה ובוהה בתקרה. חושב. אני מהססת ובסוף מחליטה להיכנס. אני נכנסת.
"צריך חברה?" אני מציעה את עצמי. אוח, טיפשה. אם הוא היה צריך חברה, לא היה הולך לשבת עם הבנים?… אני מתחילה ללכת אחורה אל עבר הדלת.
"חברה לא תזיק…" הוא אומר. אני נאנחת בהקלה. אני מתקדמת ומתיישבת על המיטה לידו. הוא מחייך ומתמתח.
אנחנו שוכבים שם. בשקט. שקט נחמד. רוגע, לשם שינוי.
"אווו רומנטי" אריק מצהיר ומתגלגל עליי. הוא נשכב בינינו. הוא מפריע לשקט. אני נאנחת ומצמצמת את מבטי. אני מסתכלת עליו במבט נוקב.
דניאל צוחק. אין טעם, זה לא מפריע לו. אני מחייכת ומניחה לזה. אני עומדת ורצה לחדר של הבנות. אני קופצת על המיטה, ומתיישבת בנוח. אני לוקחת שוקולד בצורת לב מהבונבוניירה שעל השידה שליד המיטה. אני פותחת את העטיפה של השוקולד, דוחפת אותו לפה ומוצצת אותו.
אני מביטה בהאנה מדברת עם הילי. על הרקע, על המשפחה. הילי מחייכת. על מה הן מדברות?… אני מפסיקה לחשוב על הטעם של השוקולד ומנסה להקשיב. הן יודעות שאני פה, זה לא מפריע להן.
"אני זוכרת שהוא היה זורק עליי אוכל כשהוא היה קטן" הילי אומרת וצוחקת. הן מדברות על המשפחה שלהן? זה נחמד. אני שומעת את הצליל של ההודעות של האייפון שלי. אני מחפשת אותו עליי, אבל הוא לא בכיסים. אני נבהלת ורצה לחדר.
אני רואה את אליס באייפון. היא משגעת אנשים באייפון שלי? אוי לא, בפייסבוק? היא נגעה לי בפייסבוק?!… אני מזנקת על המיטה שלה, וחוטפת לה את האייפון מהיד.
אליס מצחקקת ומשחקת לי בשיער. מה היא זוממת?…
אני מסתכלת בהודעות ולא מאמינה… זה הגיוני בכלל?