ריקוד שקט- פרק 5 (כל כך קשה)

"מיקה! מיקה!" אמרה תהל מעוררת אותי מהדמיון שלי
"מה?" שאלתי
"בואי לחזרות" היא אמרה והחלה לרוץ
רצתי אחריה הגענו למן בית נטוש וענק
"בואי" אמרה תהל קוראת לי בשמחה לעבר עליית הגג
עליתי ביחד איתה וראיתי את כולם רוקדים כל כך יפה
התסתכלתי על כולם במבט של שוק אדיר הסלטות, הגמישות החיוך שלא יורד
הלכתי עם תהל להתאמן על הקטע המרכזי כי מישל הייתה בקטע המרכזי
———————————————————————————————————————נקודת מבט של אניטה:
הלכתי לתהל לנסות לשכנע שאולי אני יותר מתאימה ממיקה לתפקיד
"תהל שמעי לדעתי כדי שתחליפי את מיקה בי" אמרתי ללא חשש
"לא נראה לי אני רוצה איתה" היא אמרה והמשיכה להתאמן
"טוב" אמרתי והלכתי לא הייתי רגועה
———————————————————————————————————————נקודת מבט רגילה:
הייתי צריכה ללמוד איך להרים את הרגל עד הראש אחרי חצי שעה כבר קלטתי אבל זה היה ממש כואב
השעה הייתה מאוחרת אז רצתי הביתה
"איפה היית?" סבתא שאלה
"עם חברה" אמרתי
"שירה גם חיפשה אותך" היא אמרה
"סבתא יש לי עוד חברות חוץ משירה" אמרתי מעוצבנת
"טוב לכי לאכול השארתי לך קציצות ופתיתים" היא אמרה וניגשה למטבח
קצת היה לי קשה לשמור ממנה את הסוד אבל היא לא תרשה לי וזה יהרוג אותה עם אני אספר לה כי נכדה שלה נפטרה כי רקדה ונפצעה מאוד קשה והיא לא רוצה שזה יקרה עוד פעם
אכלתי והלכתי לחדר שלי