ריקוד שקט- פרק 2 (עבודה שנשכחה)

"תגידי מה יש לך?" אמרתי לשירה
דמות חדשה:
שם: נועם.
גיל: 16
מראה: שיער שטני ארוך וחלק עם גוונים בלונדיניים וקצוות ורודים, עיניים חומות כהות רזה ויחסית גבוהה
אוהבת לצייר, לנגן על פסנתר, לרוקד, לשמוע מוזיקה, אוהבת לבלות עם חברות, לא סובלת אנשים צבועים, מצחיקה ופאדחנית בטירוף! יודעת לשמור סודות ובדרך כלל מגנה על אנשים, לא מתחברת בקלות ודי ביישנית. אוהבת להיות בחברת אנשים אבל לפעמים היא רוצה להיות לבד. חכמה ואוהבת לקרוא לפעמים גם לכתוב, אוהבת לצאת לשופינג לפעמים, לעזור לאנשים שצריכים. יכולה להתקיים על פיצה (האוכל האהוב עליי ^-^)
אוהבת לצאת לטיולים בטבע והעונה האהובה עליה היא חורף
סגנון לבוש: סקיני ג'ינס ארוכים וחולצות רופפות, נעלי אולסטאר, כובעים סוואגיים או כובעי צמר, לא לובשת חשוף בכלל!!

"אנחנו צריכות להגיש את העבודה במדעים- על השמש" היא אמרה
"נכון שחכתי אז בואי אליי" אמרתי והלכנו במהרה אליי
נכנסו וריח של מרק טעים עטף את הבית
"בואו לאכול" אמרה סבתא וחייכה
"באות" אמרנו ומיהרנו למטבח לאכול
אכלנו והיה ממש טעים ואז מיהרנו להכין את המצגת שלנו מאוחר בערב שירה הלכה והתארגנתי לשינה התקלחתי, צחצחתי שיניים והלכתי לחדר של מייקי לדבר איתו כמו כל לילה על מה עשינו וכאלה
"נו אז איך את יכולה לסבול עם זה שאסור לך לרקוד?" הוא שאל
"נורא! נמאס לי לשקר לה" אמרתי
"גם לי" הוא אמר "אבל זה לטובה היא נתנה לנו בית חם ואוהב" הוא המשיך

" כן" אמרתי והלכתי לחדר של ריטה
חיבקתי אותה " תודה לך על כל מה שעשית בשבילי" ויצאתי
נכנסתי למיטתי והלכתי לישון