רחוק רחוק..-פרק 2

הלכתי לישון.. התעוררתי בבוקר..
אמא הכניסה לי מזוודה לחדרר.. התחלתי לאסוף אותה..
סיימתי התקשרתי לשירי שתבוא אלי, הסתקלתי בחלון ראיתי מאחורי איזה פח מישהו מציץ,
חשבתי שאני חולמת אבל לא זה היה מציאת אבל לא התייחסתי..
ראיתי את שירי הולכת עם שקית לא גדולה..
ירדתי למטה כדי פתוח לה ת'דלת היא קפצה עלי כל כך שמח..
"מחר את נוסעת למצריים אל תשקחי להביא לי משהו"
"חח אוקי אל תדאגי"
"אה וזה לך כדי שבשבוע הזה לא תשקחי אותי.."
היא הביאה לי מלא תמונות שלי ושלה על קרטון חח הבאתי לה חיבוק חזר
"תודה"
הדלקנו סרט מפחיד החנתי פופקורן והתישבנו בבית היה חשוך והסרט היה ממש מפחיד,
צעקנו ורעדנו..
היה בסרט קטע שהדלת נפתחת וסמרה נכנסת לבית ובידיוק הדלת נפתחה ואנחנו יושבות וצועקות,
פתאום היא מדליקה ת'אור זאת הייתה אמא שלי, לא הפסקנו לצחוק אחר כך…
אמא של שירי התקשרה ושירי הלכה..
אמא קראה לי למטה…
"טוב אז עכשיו התקשרו לי מהעבודה ואמרו שאני חייבת נטוס לניו יורק.."
"מה אין מצב ומה עם מצריים?!" אמרתי בכעס התחלתי לבכות קצת.
"בובה אל תבכי..הכל יהיה טוב את נוסעת הרי עם דוד בן ויוני"
"אבל את תהיי חסרה לי אמא תביני.."
היא חיבקה אותי אחרי שעה כלה.. עליתי לחדר ונירדמתי..
בבוקר התעוררתי דוד בן ויוני(הבן שלו) היו למטה עם אמא..
אמא בדיוק יצאה רצתי אליה הבאתי לה חיבוק ואמרתי "אל תשקחי להביא לי משהו ותשמרי על עצמך" "ביי בובי"
חזרתי הביתה.. דוד בן הביא לי אוכל אכלתי התלבשתי ויצאנו נסענו לשדה התעופה..
חשוב לציין שדוד בן הוא הדוד הכי הכי ויוני סתם תמיד רבתי איתו..
כל הדרך התווכחתי עם יוני הגענו התישבנו במטוב וטסנו