רוצה להשתנות – פרק 8

"תודה" היא אמרה וצחקה
תודה לך" אמרתי , לקחתי את השקיות ויצאתי מהחנות עוברת לחנות הבאה … "

חזרתי הביתה בשעה רבע וחמש , כן הייתי בקניון 4 שעות וחזרתי עם מלא מלא מלא מלא מלא מלא בגדים , 20 ג'ינסים , 7 ג'קטים/קפוצ'ונים חלק של הודיס חלק של אדידס, 5 טייצים , 2 שחורים , אחד ורוד , אחד ירוק ועוד אחד אפור (מהודיס) , 15 חולצות יציאה , 10 חולצות יום-יומיות , 12 תחתונים (הכל היה ל חוטיני לפני) , 10 חזיות , 3 בגדי ים , משקפי שמש של ריבאן , 5 טבעות , 13 צמידים , חמש צמידים מרוקאים מזהב ועוד 8 אחרים , 4 שרשראות , שרשרת אחת של השם שלי באנגלית עם חמסה מגולדפילד , 3 כפכפים של אווינאס , אחד שחור , אחד לבן ואחד זהב , 6 שמלות , 3 שמלות ערב ועוד 3 ליום-יום , 5 זוגות נעליים , אחד של אדידס גבוהות בצבע שחור , אחד של אדידס בצבע ורוד ועוד אחד גם של אדידס אבל מנומרות כאלה ועוד שתי ואנס בצבע טורקיז ולבן נשאר אחרון בחנות בול במידה שלי למזלי , קניתי עוד 2 זוגות של נעלי בובה , אחד שחור עם נייטים ועוד אחד בקרם עם נייטים , 3 נעלי עקב , שחור , אדום וקרם , קניתי בושם , איפור חדש , כמה תיקים חדשים ,ביביליס , לקים , ארנקים , מגנים לאייפון , גם קניתי קלמר שיהיה לי לבצפר , בקיצור מלא ומזלי שנשאר לי בידיוק 40 שקל למונית …
הוצאתי את שלושת המזוודות שלי , מנומרות , אחת ענקית , השנייה בנונית והשלישית קטנה (זה סט כזה) , סידרתי את כל הבגדים שקניתי והשארתי לי בחוץ את הדברים שאני צריכה שיהיו ליידי בנסיעה ואת הבגדים לנסיעה עצמה … סיימתי אחרי חצי שעה .
"הלו?" קול גברי נשמע מהצד השני של הקו , התקשרתי למונית
"מוניות אייל ?" שאלתי
"כן במה אפשר לעזור?" האיש שאל
"אני צריכה מונית עוד שעה מרחוב אשלים 8 לתחנת רכבת" אמרתי והסתכלתי עלי במראה משחקת קצת בשערי
"עוד שעה אשלים שמונה תחנת רכבת" הוא חזר על דברי , בטח כותב
"לאיזה תחנה אוניברסיטה או מרכז?" הוא שאל במהירות
"מרכז" עניתי לו
"אוקי עוד שעה" הוא אמר
"ביי תודה" אמרתי וניתקתי .
חיברתי את האייפון למטען ונכנסתי להתקלח מקלחת זריזה שיצאתי שמתי את הטייץ הירוק וחולצה נופלת בצבע לבן עם האויינס הלבנות , מרחתי לק בצבע של הטייץ , שמתי את השרשרת עם השם שלי והצמידים המרוקאים , התאפרתי קצת , שמתי בושם , קלעתי צמה קטנה לייד השביל וחיברתי למאחור של השיער עם סיכת סבתא שחורה והופ סיימתי להתארגן , לקחתי את התיק של אדידס הלבן שקניתי עכשיו ושמתי בתוכו את התיק איפור , משקפי שמש , אוזניות , סווצ'ר לבן של אדידס והמטען . ירדתי למטה והורדתי איתי את שלושת המזוודות , התיק והאייפון , הכנסתי את ה-8 אלף שקל לארנק והתקדמתי למגירה האחרונה בסלון והוצאתי את היומן הישן
"אתה בא איתי" מלמלתי לעצמי וקירבתי את היון קרוב אל הלב , אמא שלי הביאה לי אותו ביומולדת 7 , הוא בצבע ורוד עם בד תחרה שחור מעליו , היא ארה שהיא קבילה אותו מהאחות בבית חולים ביום שנולדתי ושמרה אותו עד שאני ידע לכתוב … קולות הציפצוף העירו אותי מהמחשבות , בטח המונית , ניגבתי את הדמעה שברחה לי , הכנסתי את היומן לתיק ויצאתי לבחוץ
"יש מזוודות" צעקתי לנהג מהכניסה של הבית , הוא יצא מהמונית ולקח אותם בינתיים הוצאתי דף ממחברת שהייתה על השולחן במטבח , לקחתי עט מהקערה שעל השולחן והתחלתי לכתוב :
'אבא יקר ,
כמו שאתה רואה אני לא פה ואני גם לא יחזור , אוקיי לפחות לא בזמן הקרוב … אתה מכיר אותי , אתה יודע למה הפכתי ואני לא מתביישת להגיד שהפכתי לזונה ואני רוצה להשתנות , בגלל זה עברתי לפנימייה שרחלי מלמדת בחיפה , במקום שאף אחד לא יכיר אותי , שאני יכולה להתחיל הכל מהתחלה , שלא תחשוב שעזבתי בגללך , ממש לא , אני בסה"כ רוצה להיות ניקוך שראפי ולא 'ניקול הזונה' , אתה מבין ? נכון אתה תיהיה לבד עכשיו , אבל אני רוצה שתבטיח לי שתמצא מישהי , אל תחליף את אמא , אי אפשר להחליף אותה , אבל אתה צריך לעבור אבא , אני בטוחה שאמא הייתה רוצה שתתקדם , שלא תשאר בדיכאון כל החיים שלך , היא לא רצת שתתמכר לסמים ותשאיר את 2 הילדים הקטנים שלך לבד אבל עשית את זה , עשית משהו שהיא לא רצת אז בבקשה ממך , תעשה דבר אחד שהיא רוצה ותמצא מישהי , מישהי חמודה , שתזכיר את אמא , שתאהב אותך כמו שאמא אהבה אותך , אני יבוא לבקר , טוב לא לבקר כי לבאר שבע אין לי פנים לחזור אבל נוכל להפגש איפה שהו באמצע , מסעדה בתל אביב ?
אני רוצה שתדע שאני אוהבת אותך הכי הכי שבעולם ולמדתי ממך הרבה אבל זה הזמן שלי לעבור ולהשתנות …אוהבת ניקול ♥' סיימתי לכתוב , לקחתי את התיק , את הפלאפון . שניייה לפני שיצאתי העברתי מבט על הבית, אני לא יחזור אליו יותר , עברתי בו מלא משברים , הוא לא עושה לי טוב למרות שגדלתי בו כל חיי , ולמרות שאני אוהבת אותו אני לא יחזור . עם המחשבות האלה נעלתי את הבית והתקדמתי למונית …

"כמה זה לחיפה חוף הכרמל?" שאלתי את הפקידה שהייתה בדלפק של הקניית כרטיסים
"59 שקלים" היא אמרה ועשת משהו במחשב
"דקה" אמרתי והוצאתי את הארנק מהתיק
"כמה אמרת שוב?" שאלתי ופתחתי את הארנק
"59" היא ענתה והביטה בי
"אממ למה ילדה כמוך מסתובבת עם כל כך הרבה כסף בארנק?" היא שאלה , בטח קלטה את ה8 אלף שקל
"למה פקידה כמוך שואלת שאלות שלא קשורות אלייה?" שאלתי והבאתי לה שטר של 100 , איייפ לא סובלת שאנשים דוחפים תאף לדברים שהם לא קשורים אליהם , פשוט לא סובל !!
"סליחה בסה"כ שאלתי" היא אמרה ופתחה את הקופה כדי להוציא עודף
"סליחה בסה"כ עניתי" אמרתי ולקחתי את העודף
"נסיעה נעימה" היא מילמלה בעצבנות והגישה לי את הכרטיס , לא עניתי פשוט לקחתי את הכרטיס ועפתי משם .