רוצה בקושי – פרק 2
"למה שאלת?" שאלה רוני כשיצאה
"עבדו על לוקאס ולוקאס הקפיץ את כולם, הוא חשב שנאבדת" גיחכתי בזמן שלקחתי בגדים "תני לי לנחש מי עבד עליו" אמרה
"דין ולורן" המשיכה וחייכתי
"צודקת" אמרתי לה ונכנסתי למקלחת.
"בוקר טוב!" קפצה רוני על לוקאס בחדר אוכל "בוקר" ענה
"מה קרה?" "אני מניח שכבר סיפרו לך אמר והסתכל עלי ועל אלכסנדר
"כן, אבל הכל בסדר" אמרה "הכל אפילו יותר מבסדר" חייך
"מה?" שאלתי
"החדר שלכן, הוא עכשיו, בעזרת הרבה שכנועים, צמוד לשלנו" אמר בחיוך ורוני קפצה עליו בעוד חיבוק "אז, אתה בא לאכול? שכן?" חייכתי אל אלכסנדר
"בואי שכנה" חייך אלי חזרה והלכנו לשבת "אז מה במערכת שלך היום?"
שאל "פיזיקה שעתיים ראשונות" אמרתי "ואז?" שאל "מתמטיקה מוגבר" אמרתי בחיוך
"אוקי, ואז?" שאל "ריקוד" אמרתי בחיוך
"הכי לא מתאים ששמעתי" חייך "כזאת אני" אמרתי בצחוק
"פיזיקאית, מתמטיקאית, כימיכאית ורקדנית?" שאל "כן, אני טובה ואוהבת את המקצועות האלה אבל ריקוד זה יותר עמוק אצלי" אמרתי לו
"ואת טובה בזה?" שאל "לא יודעת" אמרתי את האמת
"בואי מחר לסטודיו ואני אחליט" אמר בחיוך
"אתה רוקד?" שאלתי שמחה
"לא, אבל אני אחליט" צחק "טוב, אתה מלווה אותי לפיזיקה?" שאלתי אותו
"לא רק מלווה אותך לשיעור, אלא כל השיעור" אמר לי
"אז אתה גם פיזיקאי?" שאלתי "כן, אבל לרקדנית עוד לא הגעתי"
"מצחיק מאוד" אמרתי וקמנו, בדרך לשיעור אלכסנדר עצר ואמר שלום להרבה אנשים, והכיר לי, הרבה אנשים! כמה ילדים יש בשכבה?!
"והנה כיתת הפיזיקה של גברת לילי" הציג לי
"איפה הכי טוב לשבת?" שאלתי, סוקרת את הכיתה "בסוף זה אם את תצליחי את המבחן בלי ללמוד בשיעור" אמר
"ואתה יושב?" שאלתי "מקדימה" צחק והתקדמנו לשולחן,
התיישבתי לידו והוצאתי מחברות "קיבלת כבר ספרים?" שאל
"לא את כולם, אפשר להתחלק איתך?" עניתי לו והוא שם את הספר באמצע
"תודה" לחשתי לו כי המורה נכנסה בדיוק לכיתה
"אז שלום! וברוכים הבאים לשיעור פיזיקה" פתחה המורה את השיעור והתחילה ללמד.
"רוצה לבוא אלינו לחדר אחר כך לעשות את שיעורי הבית?"
שאל אותי אלכסנדר בסוף היום, "כן" עניתי "אבל בא לי לעשות גם משהו כיף" הוספתי
"יש לי את הפתרון המושלם, בואי עם בגד ים ופיזיקה אליי לחדר" אמר בחשאיות "מה נלמד בים?" שאלתי בהתלהבות "הפתעה" חייך ונכנס לחדרו,
העברתי את הציוד של פיזיקה לתיק צד, תחבתי פנימה מגבת,
קרם הגנה ואת הבד שאני שמה מעל הבגד ים,
החלפתי לבגד ים ומעל זה שמלת ים לבנה ויצאתי,
"לאן את יוצאת?" שאל לוקאס
"עם אלכסנדר, לשיעורים בפיזיקה" עניתי לו בפשטות
"עם בגד ים?" שאל
"אלה היו ההוראות" אמרתי לו צוחקת,
לוקאס נכנס לחדר ואני אחריו
"היי לוקאס, אני חייב לצאת עוד מעט, אני הולך עם.." התחיל להגיד ושם לב אליי באמצע "איתי?" שאלתי בחיוך
"כן" אמר ויצאנו, "אז לאן הולכים?"
"לספרייה" אמר
"אז למה הבגד ים?" שאלתי
"חכי, הפתעה" אמר וכיסה לי את העיניים
"זה לא נוח" מלמלתי כשניסינו ללכת ככה
"אני יודע" אמר והרים אותי כמו שק תפוחי אדמה
"תוריד אותי" התעצבנתי ודפקתי את ידי על גבו, דבר שלצערי לא הפריע לו.
"הגענו?" שאלתי "הגענו" אמר והוריד אותי,
ראיתי שלא היינו בספרייה, אלה בבריכה, ושהיה גיגית מלאה בבלוני מים ליד שני כיסאות שיזוף
"אז אני מבינה למה הבלוני מים" אמרתי "אבל אני לא מבינה למה הבריכה"
הוספתי "הבלוני מים, כמו שאת בטח חושבת, זה לניסוי שהם עושים בספר והבריכה זה המבצר שלנו" אמר, מה?!
"דיברתי עם כמה ילדים מכיתת הפיזיקה שלנו, אנחנו נדמה את הניסוי במשחק דגליים, אתה צריך להשיג את הדגל, שלנו במלתחות, נעול,
ומהרגע שאתה נכנס לשטח שלנו, שזה בקו של הבריכה, אנחנו יכולים לפסול בערת זריקת כדורי מים, אם פגעת במישהו, הוא צריך להישאר במקום או עד שמישהו נרטב ממנו בעזרת מגע או עד שהוא מתייבש, אנחנו אמורים ללכת לדשא כדי לעשות תדריך ונתחיל" הסביר לי הכל כשראה את הפנים הלא מבינות שלי
"נלך?" שאלתי והתחלנו ללכת.
תגובות (3)
מגנייבבב תמשיכי גם תסיפור השני
היי :) אהבתי את הקונספט של הסיפור ממש , את יודעת לכתוב ללא ספק .
אבל רק תרשי לי להגיד לך את דעתי , קצת קשה לקרוא שהשורות לא ברווחים,זה ממש מפריע להתרכז בעלילה וחבל , גם הסיפור של כולל המון שמות בתוכו , וככה של השורות מחוברות זה ממש קשה להבין איזה דמות אומרת מה .
מקווה שתקחי את זה בצורה חיובית , ולא תפגעי :)
תמשיכי ❤️❤️
אני אנסה להפריד… תודה!