רוני ואליאור
מעניין אם גם הוא מסתכל עכשיו בשמיים… ורואה כוכב קטן מסתכל לעברו, חשבה רוני. גשם החל לרדת, אבל לרוני זה לא היה אכפת.
היא התגעגעה אליו יותר מכל. הגשם לא עניין אותה, הבריאות שלה לא עניינה אותה… כלום. היא רק רצתה להיות בטוחה שתפגוש אותו שוב. היא התקדמה באיטיות לעבר ביתה, טיפות הגשם מתמזגות עם דמעותיה. הלוואי שתפגוש אותו…
אך היא ידעה שהסיכוי קלוש. היא עלתה לביתה והכינה לעצמה מעט שוקו. היא לא שמה לב שהחלב פג תוקף, כי היתה בטוחה שהטעם המר הוא מהלב המרוסק שלה. היא רוצה שהוא כבר יבוא לתפור לה אותו מחדש.
היא נזכרה בטיולים שלהם יחדיו בפארק, בבילויים על חוף הים והדייט הרומנטי במסעדה חלבית.
נזכרה איך רכבו יחד על גמל בגן החיות וניסו להגיע אחד אל השני. הם ניסו גם לזרוק זה לזה לסו, תוך צחוק פרוע וצרחות.
היא עדיין לא איבדה תקווה.
תגובות (3)
אפשר להגיד שזה מעולהההההההה:))
אבל אם תאריכי את הפרקים יהיו לך הרבה קוראים.:)))
ואני ישמח אם תיקראי את הסיפורים שלי:)))
וזה מעולה:)))
♥ ♥ ♥ אוהבת אושרת:))))
היי אושרת! דבר ראשון-תודה, דבר שני-עצה טובה! דבר שלישי-אני חושבת שכבר קראתי סיפור אחד שלך… אני אשמח לקרוא אותם, ברגע שאמצא – אקרה.
ממני מאי (או אנסטסיה,תלוי כמה זמן יש לך על כתיבת השם שלי XD)
וואי! יש לי שגיאת כתיב בשורה השלישית. טוב לא נורא.