רון סטאר

הקדמה
אני רון, אני בן 17.
אנשים אחרים יגידו שאני חיי ב"אושר ועושר".
אני אגיד שאני חיי בעושר.
ההורים שלי עובדים טוב, יש לי חצי ממה שאחרים היו חולמים עליו, מהמשחקי מחשב הכי חדשים עד המתכני כושר הכי איכותיים , בית מטורף , 2 אחים מטורפים, אמא ואבא שחורים כל יום בשעה 6 ככה שעד אז הבית לרשותי.
אבל זה לא חצי ממה שאני חולם עליו. אני הייתי מסתפק בחדר משלי , הורים נורמאליים שמגיעים הביתה בשעה סבירה, שבתות משפחתיות , אולי להפוך את האחים שלי לחנונים גם היה עוזר.
כמו שהבנתם, אני די חנון, אבל אני פריק של כושר.
דרך הכושר אני מתפרק ומוציא את כל האנרגיות שלי.
זה גם לא שיש לי חברה או הרבה חברים, ככה שזה מה שאני עושה בזמן הפנוי.
יש לי 3 חברים, אסף סתיו ומיכאל.
אסף מביניהם הוא החבר הכי טוב שלי, הוא בדיוק כמוני רק יודע להתחיל עם בנות וגרוע בספורט, אבל למרות זאת יש לו גוף של מתאגרף , אז בעצם הוא אני רק משופר יותר, ההורים שלו הם החברים הכי טובים של ההורים שלי , כך שיוצא הרבה שהם נמצאים אצלינו.
סתיו ומיכאל הם תאומים , אותם אני מכיר מהכדורגל.
שמעתם פעם על חנון שמשחק כדורגל? כי זה אני.
אני מעדיף כדורסל, אבל גם כדורגל זה אחלה…
הכרתי אותם לפני איזה שנתיים, הם היו במגרש בשכונה , אני ישבתי והסתכלתי והם הזמינו אותי להצטרף. לקח לי זמן להאמין שהם תאומים כי הם לא היו דומים בכלל.
בזכותם די מהר , התקבלתי לקבוצה השכונתית של הכדורגל.
משחק כל שבת, ואימון פעמיים בשבוע, שמעבירים לי את הזמן.
ברוב השבוע שנותר לי, אני בבית משחק בסוני , ומקשיב לסיפורים של אסף על כל ה"בנות שלו".
לפעמים אני גם רוצה לספר לאסף על "הבנות שלי" , העניין הוא, שאין לי כאלה.
הייתה לי חברה בכיתה ז׳ עד כיתה ח׳, ואז הם עברו מפה, ונפרדנו , למרות שהיתה ז׳ זה לא רציני כל כך, אני יודע.
טוב לענייננו, קוראים לה שי, ואת האמת שאנחנו בקשר עד היום , בסקייפ, בטלפון לפעמים , והיא מספרת על "הבנים שלה" , ואני כרגיל… מקשיב.
שי גם בערך חנונית , ככה שאין לי מבוכה איתה בשום צורה, כשנפרדנו לקח לנו די מהר להתגבר ולחזור להיות ידידים טובים, מה שגורם לכם להבין עד כמה זה היה " רציני" בניינו.

-משחק, יום שבת-
רץ, מזיע , מבקיע , מוסר , בועט.
כמעט כמו כל משחק.
המשחק היה אצלינו בשכונה , בבית.
והיו הרבה יותר 'אוהדים' מאשר בדרך כלל.
בדרך כלל מגיעים כמה הורים ואחים של שחקנים מהקבוצה שלנו , ומדי פעם אסף ועוד חברים של שחקנים מהקבוצה שלנו, אבל הפעם, אני נשבע שיכולתי לספור 20 אנשים לפחות.
הרבה חברים של שחקנים, כנראה מהקבוצה היריבה, אסף היה שם, וגם מוטי , האח הגדול של אסף, שאין לי מושג מה הוא עשה שם.
בסוף המשחק , האוהדים נכנסו למגרש, ואמא של סמי מהקבוצה שלי , פתחה שולחן במגרש בשביל השחקנים, כרגיל, מיצים, ירקות, וכאלה…
מוטי ואסף התקדמו אליי, "סחטיין על הביצועים מסי!" מוטי אמר בזמן שנתן לי כאפה לגב המזיע שלי , "תודה" חייכתי אליו, "מה אתה עושה פה?" הסתכלתי על מוטי, שללא ספק היה אחד האנשים הגבוהים שראיתי בחיי, ואני עוד נחשב גבוהה מאוד.
"חוזר קצת הביתה , זה לא פשוט לגור לבד" הוא חייך ונתן לאסף מכה בעורף. תמיד הוא היה עושה את זה, מדבר ומרביץ.
"אחלה משחק אחי" אמר לי אסף, יודע לא להתקרב לגוף המזיע.
"תודה אסי" קרצתי.
פתאום התקרבה אלינו ילדה "מוטיייי" היא צועקת
מוטי מסובב את הראש , ……