רומיאו ויוליה פרק 2

הדמוית שישתתפו בפרק:
1-רומיאו מונטגווה
3-מאיה

—–
-נקודת מבט הסופרת-
אחרי כ-2 דקות של הבטה בשמיים, יצאה יוליה לדרכה לגן האריסים כדי לטייל.
בדרכה פגשה במאיה, הארוסה של רומיאו. יוליה התחילה לפחד, כי לפעמים
היא מציקה לה בגלל שהיא לא הארוסה שלו. היא חושבת שהיא מאוהבת בו
למרות שזה רק "טיפה" נכון.
אז אחרי שיוליה התקרבה למאיה יותר, מחשבותיה היו נכונות. מאיה דחפה את יוליה
ויוליה התנגשה בעץ. יוליה לא בכתה ורק התפללה שהיא תעזוב אותה לנפשה.
אבל זה לא קרה. זו הייתה הפעם הראשונה שהיא הציקה לה כך. 5 דקות של דחיפות בעצים.
אחרי 5 הדקות מאיה עזבה את יוליה לנפשה ונתנה לה להמשיך בדרכה.
-נקודת מבט יוליה-
קמתי במהרה והתחלתי לרוץ לעבר גן האריסים. הרגשתי בריחו של פרח האריסים האהוב עלי
רצתי לעברו. כשהתקרבתי יותר ויותר התחלתי לעצום את עניי בעדינות. הרגשתי בריחו
החזק ופשוט נתתי לעצמי ליפול. ליפול על הדשא ועל פרחיי האריסים.
אחרי הנפילה הרכה נשכבתי עם פניי מול פרח האריסים. הוא היחיד
בעל הריח החזק ביותר מכולם. בעל הגבעול הגבעול הגבוהה מכולם, ובעל…
היופי הגדול מכולם.
כל כאב שהיה בגופי ובליבי עבר לו אט..אט…. כל פצע שנראה נעלם כמו קסם.
התחלתי להירדם. סגרתי את עניי בעדינות..וברגע שכמאת נרדמתי.
קול נשמע. קמתי במהרה להסתקל לצדדים אבל שום דבר לא ראיתי.
"מי אתה?? גלה את עצמך מיד!" צעקתי לעבר הקול שנשמע.
התחלתי לפחד. 'מה קורה פה??' חשבתי לעצמי. "היכן אתה?!" צעקתי שוב.
"יוליה?" קול מוכר נשמע מעברי. "יוליה, זו באמת את?" נשמע אותו קול.
חשבתי לעצמי, של מי הקול הזה.. ואז נזכרתי!
"רומיאו?? רומיאו זה אתה??" צעקתי לעבר הקול שנשמע.
ואז..פגסוס (סוס עם כנפיים) לבן יצא ועליו.. ועליו…רומיאו. "יוליה!" צעק רומיאו מאושר
וירד מהסוס. היה לו חיוך רחב על הפנים. הוא התקרב בצעדים בינוניים לעברי.
אבל אני התרחקתי ממנו. אסור לי להיפגש איתו!
"יוליה הכל בסדר?" שאל רומיאו ולא הבין מה קורה איתי.

אני חייבת דמויות בנים!! מי מוכן לתת לי??