רומיאו ויוליה-פרק 150

#מקרנה#
" מי אתה באמת ? לאונרדו קפורלה." שאלתי את עצמי בפעם האלף. האמת אני לא בטוחה שאני מכירה אותו. הוא נעלם להרבה ימים ואז הוא חזר לבית הספר. כמה ימים לפני החתונה של יוליה, אחותו הקטנה. ואז שוב נעלם ליומיים. אני מסתכלת על השעון שלי ומבינה שעוד מעט ממש תוך כמה דקות מתחילה החתונה של אחותו בלעדיו.
מה אני עושה פה בכלל? אני צריכה ללכת לחפש אותו. שאלתי את רוסה איפה הוא והאמת שגם אצלה לא נמצאה שום תשובה להיעלמותו המוזרה של לאונרדו קפורלה.
אני כבר משתגעת מדאגה ופניי מאדימות כמו סלק. ואז ראיתי אותו מדבר עם כמה אנשים חשודים. מי זה האנשים הללו? אף פעם לא הכרתי אותם.
" סליחה , אפשר לדעת עם מי אתה מדבר?" שאלתי אותו ובחנתי את פניו בחשד. " תספר לי את האמת עכשיו!" דרשתי ממנו בתביעה לדעת מהי האמת.
" זה כלום , מקה. האנשים האלה רצו רק שאדבר איתם, אל תחשבי שאני עושה משהו רע." הוא מנסה להירגע אותי ומחייך חיוך צבוע.
יש משהו שפספסתי פה? שאלתי את עצמי בחשד.
בעוד אני בוחנת את פניו בחשד ומנסה להבין מה הלך פה . לפי דעתי , מתבשל פה משהו רע ואני חייבת לעשות משהו לפני שלאונרדו יעשה משהו שהוא יתחרט אחריו.
" אתה יודע משהו? לאונרדו , נראה לי שאתה והאנשים האלה רוצים לעשות משהו בחתונה של רומיאו ויוליה. תסביר לי מה אתה הולך לעשות לפני שאני אצרח ואני אומר להם את מה שאתם זומם לעשות לרומיאו. תענה לי עכשיו בשיא הרצינות!" אני אומרת בעצבנות ומנסה לשוות לפני מראה קשוח .
" תראי , מקה. אני באמצע משהו מאוד דחוף. אני חייב ללכת , נדבר , טוב?" הוא אומר בטון יבש ושמתי לב לכך שהוא שיקר.
" אל תשקר לי , ליאו. אני יודעת שאתה זומם ואתה לא רוצה להגיד לי את האמת." אני אומרת בכעס . עיניי רושפות מזעם. אני מנסה לקחת נשימה עמוקה ופשוט להירגע.
כי אני פשוט לא אצליח להתמודד עם מה שקורה פה.
" תחשבי מה שאת רוצה , מקרנה! מה את רוצה שאומר לך?" הוא אומר ופשוט מתעלם.
אני מסתכלת אחריו באכזבה , הוא פשוט הולך ואני נותרת קפואה.
# קתרין#
אני רואה נכון? תגידו לי שאני רק מדמיינת כי זה לא אמיתי. מה באמת ויטוריו מחפש? אני באמת לא מבינה.
האדם הזה לא הבין שום דבר באהבה וגם אין סיכוי שיבין.
חיפשתי בעיניי את גספר , שרק ירגיע אותי ויגיד לי שהכול בסדר.
כי אין מה שיסכן את האהבה שלנו. הרגשתי כאילו שהוא הסתיר ממני משהו.
" אהובי , הכול בסדר?" הוספתי בקול רועד והרגשתי שהוא מחבק אותי.
" כן , הכול בסדר." הוא אומר. אם הוא אומר שהכול בסדר , אז למה שלא אאמין לו?
פתאום ראיתי שהוא מחזיק בבקבוקון קטן , תהייתי מה הבקבוקון הזה הכיל. עקבתי אחריו במבטיי. ראיתי היטב את המבט הרע בעיניו של ויטוריו. סימנתי לגספר שיעצור בצד ואז ניגשתי אליו.
" אני הולך לנקום בויטוריו על כך שפגע בך." הצהיר גספר את כוונותיו האמיתיות כלפי ויטוריו.
" לנקום בויטוריו? אבל זה מסוכן!" אני אומרת לו בפנים זעופות , אך הוא הלך לפני שאני מספיקה לסיים את המשפט.
מה אני עושה עכשיו?
#ויטוריו#
כשהבחנתי בקתרין , פניה היו מודאגות , מאוד.
" מה שלומך , קתרין? שמעתי שאת וגספר ביחד, ספרי לי . איך פתאום התאהבת בו?" שאלתי אותה בחיוך ערמומי.
היא הביטה בי בעיניים מצומצמות, וניכר בה היה שהיא לא האמינה לשום מילה שהוצאתי מפי.
" אתה יודע מה? אף פעם לא ידעת מהי אהבה ואף פעם אתה גם לא תדע, טוב לי עם גספר. הקשר איתו גרם לי לפקוח עיניים ולהבין איזו מתנה החיים נתנו לי." היא אומרת בביטחון ושמעתי מקולה שהיא הייתה כל כך מאושרת עם גספר.
ניסיתי להתקרב אליה בכורח, אך היא התרחקה וסימנה שהיא לא מעוניינת בקרבתי.
לפתע גספר הופיע וכשהוא הבחין שניסיתי להתקרב אליה ." תתרחק ממנה , שמעת? אני לא ארשה לך לפגוע בה כמו שפגעת בה פעם." גספר אומר לי ברצינות תהומית , וסימן לי שלא אעיז להתקרב אל קתרין בחיים.
הבטתי בהם שוב מרחוק. גספר חיבק את קתרין ממושכות. והיא הייתה נראית מאוד מוטרדת מנוכחותי.
" את בסדר , אהובתי?" הוא שואל אותה בחום ומלטף את שערה. אני מביט בהם מרחוק מלא קנאה.
היא גם מחבקת אותו ומדביקה לו נשיקה בפה.
#לאונרדו#
עמדתי בצד וחיכיתי לגספר ולאבא שלי. איפה הם כשבאמת צריכים אותם?
נדמה לי שראיתי אותם. התקרבתי אל גספר וביקשתי ממנו שישפוך קצת מהמשקה הכחול כדי שנוכל להגיע למטרה הסופית והיא להרוג את רומיאו.
" תיזהר בבקשה , יכולים לגלות אותנו. " הוספתי בחצי לחש וראיתי שמקרנה הבחינה ששיתפתי פעולה איתם.
תוך כדי שאני מתעלם מנוכחותה של מקרנה ואני ממשיך לדבר כאילו היא לא ראתה אותי. " קפורלה , אם אתה רוצה שרומיאו ימות , אני רוצה שייעשה צדק."גספר אומר ברצינות תהומית.
" אז אתה מאה אחוז איתנו בזה?" ויטוריו קורא בעיניים כועסות. הנהנתי לו לאות חיוב.
" נהדר. ומה נעשה ביוליה?" גספר שואל ומצפה לתשובה.
" אחר כך נחשוב מה נעשה איתה!" אומר גספר ברצינות .
#גספר#
חיכיתי לאות מלאונרדו כדי שאתחיל לפעול עוד לפני שיוליה תספיק להגיד " כן".
התוכנית שלי הייתה שאתנקם בויטוריו על כך שפגע בקתרין וכאשר הוא מחייך אני מוזג לתוך הכוס את התמצית.
אני עוקב את מבטיו , וכאשר הכוס מגיעה לרומיאו וכמעט הוא שותה ממנה.
נשמעה מאחורי קולות תרועות ניצחון של ויטוריו ולאונרדו.
כמו שלאונרדו וויטוריו מחייכים , גם אני מחייך אליהם בחזרה.
וכאשר יוליה מבינה שכעת רומיאו שוכב מת לרגליה, היא נשקה לו בתקווה שטיפות הרעל האחרונות נותרו על שפתיו.
ואולי הוא יקום ויחיה. בזמן שיוליה מתאבלת על אהובה המת.
רומיאו פוקח את עיניו בפתאומיות . כאשר הוא מבחין בדמעותיה של יוליה והוא ממהר להרגיעה. " אל תבכי , אהובתי." אמר