רומיאו וחולייטה-החלום על וורונה הישנה- חלק ב\'- פרק 116: הדילמה הקשה של חולייטה והשבירה המוחלטת של רומאו
\" אתה לא תגיד כלום , אין לך מה להגיד אה?\" שאלה מקרנה בראש מושפל. רומאו הרגיש כל כך הרבה דברים.
חולייטה התבוננה בהם בעצב. סביר להניח שקשה לה עם הרעיון שרומאו יעזוב את בית הספר \" סטאר\".
\" חולייטה , את באה?\" שאל אותה פולו וחולייטה התבוננה ברומאו בעצב. היא לא רצתה שהוא יעזוב. בטח לא בגללה.
\" כן .. פולו, עוד שנייה.\" השיבה חולייטה בעיניים עצובות.
\" רומאו, בבקשה. אל תעזוב. אתה תחסר לי מאוד. אז מה אם חולייטה החליטה להינשא לפולו. תישאר פה בשבילי. אתה לא יכול לנטוש אותי . נו , רו, בשבילי!! מה החלטת?\" אמרה מקרנה בעצב והיא התחילה לפרוץ בבכי תמרורים.
\" לא, בבקשה. מקרנה, קשה לי גם ככה! אני לא יכול לראות אותך בוכה. בבקשה תביני. אני עוזב ואין לי מה לעשות בבית הספר הזה.\" אמר רומאו ברגש וחיבק את מקרנה השבורה.
\"לא, רומאו.. בבקשה.. רומאו..\" קראה מקרנה בעצב. רומאו הלך משם והשאיר אותה לבד. חולייטה ופולו נכנסו לתוך הבניין.
*
רומאו נכנס לתוך חדרו, הוא הכניס את כל החפצים האישיים שלו לתוך המזוודה. הוא לא היה יכול להפסיק לבכות. לפתע , חולייטה נכנסה והביטה בו בהרהור.
\" שלום,\" אמר רומאו בקול שבור. חולייטה הביטה בו וכמו קסם , רגשותיה הכנים כלפיו חזרו והציפו את כל כולה.
\" בשבילי זה לא שלום רגיל.\" היא עמדה ליד רומאו והסתכלה בו ממושכות.
\" רומאו, אל תעזוב.\" היא פתחה ואמרה. ואז גם היא התפרצה בבכי. רומאו נשא את קולו ובכה בעצב, על מותו המיותר של אביו ברונו.
\" בבקשה חולייטה , קשה לי גם ככה. תעני לי על השאלה הזאת פעם אחת ולתמיד: האם את נישאת לפולו מתוך אהבה ולא מתוך רחמים?\" הוא שאל את חולייטה ברצינות. חולייטה לא רצתה לענות לו על השאלה הזאת.
\" רומאו , אל תעזוב.. בלעדייך יהיה לי קשה מאוד. בבקשה. אם לא בשביל עצמך.. תעשה את זה בשבילי. האהבה שלנו יותר חזקה מהרצון שלך לעזוב.\" היא אמרה ברגש ונישקה אותו. רומאו הרפה מאחיזתו החזקה בתיק והוא נסחף ברגשותיו כלפיי חולייטה. כל הזמן הוא ניסה להכחיש שיש לו עוד רגשות כלפיי חולייטה. הוא היה עם בטינה כדי לשכוח את חולייטה לתמיד. כך הוא חשב שאם הוא ישכח אותה, הוא יוכל לפתוח דף חדש עם בטינה.
רגשותיו הכנים כלפיי חולייטה ניצחו על רצונו הגדול של רומאו לעזוב. כך בינתיים הרצון שלו נעלם והוא אהב את חולייטה כל כך שהוא היה מוכן לוותר על עצמו ועל רצונו לעזוב.
הוא הרחיק אותה מעליו , הרצון שלו לעזוב חזר.
\" חולייטה , אני כבר החלטתי. אני יודע שזה קשה לך. אין מה לעשות.\" אמר רומאו ברגש. חולייטה הביטה בו בדמעות של צער.
\" בבקשה, רומאו. אל תעזוב. אני לא יכולה לתאר את עצמי לבד. תשאיר אותי לבד כאן בבית הספר. תישאר בבקשה. אני מתחננת. שמעת את מה שמקרנה אמרה? כך גם אני כמוה, אני לא אתן לך לעזוב.\" אמרה חולייטה בבכי.
רומאו נקרע בין רצונו לעזוב לבין אהבתו האיסופית לחולייטה.
\" חולייטה, אני כבר אמרתי מה הרגשתי. את נישאת לפולו ולי אין מה לעשות בנידון.\" קרא רומאו בהחלטיות. חולייטה חסמה את המעבר כדי למנוע ממנו לעזוב.
\" רומאו, אל תלך , רומאו..\" צרחה חולייטה בבכי. היא הלכה ואיבדה אותו לתמיד.
תגובות (0)