רומאו ויוליה הסיפור החרדי פרק 4

"מה זאת אומרת קונצרט באמבטיה"? שאלתי שוב.
יצאתי אחריה מהחדר, הולך לכיוון האמבטיה, מחשבות רצות בתוך הראש שלי, "היא רוצה לשיר איתי יחד במקלחת? רוצה שאני אשיר איתה, אמרו לי שאני שר יפה אבל אני מתבייש, ובכלל היא רוצה להיות במקלחת ערומה או עם בגדים?".
נכנסתי למקלחת, רבקה עמדה בתוך האמבטיה עצמה, לבושה בחלוק הלבן שלה, חייכה אלי ואמרה לי "יאללה מה אתה מתבייש, בוא כנס".
נכנסתי, עומד מולה במכנס הקצר שהיא הלבישה לי ובגופיה הלבנה כמו שהזקנים לובשים, מחייך בטמטום לנוכח הסיטואציה המצחיקה.
"תבחר שיר" היא אמרה לי עם חיוך רחב.
הסמקתי כמו עגבנייה, "לא יודע" אמרתי, לא עולה לי שיר, כמובן ששיקרתי כי אני רציתי לשיר "אל אדון" השיר האהוב עלי בתפילת שבת בבוקר, אך הרגיש לי ממש רע לשיר על גדלותו של אלוהים כשאני מפר כל כך הרבה מההוראות שלו.
"נו אני יודעת שיש לך משהו, רואים את זה עליך" היא אמרה.
חייכתי, "יש האמת שיר אחד"
"ידעתי" היא אמרה צוחקת וניצחון בעיניה, "איזה שיר?"
"אממ", הייתי נבוך, "זה שיר שקצת לא יפה לשיר אותו במקלחת"
היא צחקה, "אני כל הזמן שרה שירים כאלה במקלחת, זה כל השירים שאנחנו מכירים"
"צודקת", אמרתי וצחקתי סוף סוף, הקרח נשבר קצת.
"אז אני רוצה את "אל אדון".
"נו נו" היא אמרה בטון מעשי, "אל אדון, זה שיר ממש יפה.
"כן", אמרתי בהתלהבות "ואפשר לשיר אותו בשני קולות"
"אז יאללה", היא אמרה, "תתחיל".
הסמקתי כהוגן, "עכשיו כאילו?"
"עכשיו באמת" אמרה והסתקלה עלי בצפייה.
"טוב" אמרתי נבוך, והתחלתי לשיר.
בהתחלה בקול שקט ומבויש, ואז נפתחתי וממש שרתי בקול.
"אל אדון על כל המעשים, ברוך ומבורך בפי כל נשמה" אפילו לא שמתי לב אל המילים.
היא הצטרפה אלי, שרה קול שני יחד איתי.
זה היה ממש יפה, והמשקל של השיר הזה הוא 3/4 כמו ריקוד ולס, אז התחלנו לרקוד ולס במקלחת שנינו מתפוצצים מצחוק ובטעות, (ככה היא אמרה) היא הזיזה את הידית של הפעלת המים.
התרטבנו עד לשד עצמותינו, המים היו קפואים ומרוב קור חיבקתי אותה חזק.
ממש חזק.
מעכתי אותה אלי בכוח.
כששמתי לב הרפתי קצת, אך נוכחתי לדעת שהאחיזה שלה חזקה לא פחות משלי.
המשכתי לחבק אותה, בינתיים המים התחממו, היא לבשה חלוק לבן, אני גופייה לבנה והמים הפכו אותנו לשקופים.
יכולתי לראות מבעד לחלוקה הלבן, השקוף, אך ניסיתי שלא.
הבעיה הייתה שהעיניים שלי לא הקשיבו לפקודות שלי.
הבטתי בה, הסתכלתי לה ישר בעיניים.
היא פשוט החזירה מבט, כאילו לא אכפת לה מכל מה שקורה.
התקרבתי מעט לפניה, היא לא התנגדה, הריסים שלה ארוכים.
התקרבתי עוד קצת.
היא עצמה עיניים.
האף שלי נגע קלות בקצה אפה החמוד.
אני לא עצמתי עיניים, לא יכולתי.
ביד אחת ליטפתי את שערה הרטוב, וביד השניה את כתפה.
נשקתי לשפתיה הרכות, ההרגשה הייתה מוזרה לי, ממש התרגשתי והידיים שלי קצת רעדו, אך זה היה לי טוב, ההרגשה הייתה טובה, נכונה.
נישקתי אותה שוב והתרחקתי מעט.
הבטתי בה וחיבקתי אותה חזק.
נשארנו מחובקים דקות ארוכות, עד ששמתי לב שאיבר המין שלי זקוף לגמרי, ורואים ומרגישים אותו דרך המכנס הקצר, היא כנראה הרגישה אותו כל הזמן על הירך שלה, אך לא אמרה דבר.
אחרי שעה, שהרגישה כמו דקה, היא לחשה באוזני "הקונצרט נגמר".
חייכתי, "הקונצרט הכי יפה שהשתתפתי בו אי פעם" אמרתי בקול שקט ורך שמעולם לא השתמשתי בו קודם.
"רוצה לאכול משהו?" היא שאלה בשקט.
פתאום כשהיא שאלה שמתי לב כמה אני רעב.
השעה כבר הייתה ממש מאוחרת ולא אכלתי שעות.
"כן" עניתי בבישנות.
"אז בוא" היא אמרה ויצאה מהמקלחת.
היא הביאה לי מגבת ומול עיני פשטה את חלוקה הרטוב והלכה לחדר.
הבטתי בגבה החשוף, בשערה הפזור הרטוב כשיצאה והלכה לחדר.
חייכתי לעצמי חיוך ענק ויצאתי אחריה.