רומאו וחולייטה – החלום על וורונה הישנה -מלחמה ושנאה בצל הילדות של רומאו וחולייטה- פרק שני: הירצחו הטראגי של אמברטו מונטרו- חלק שני

כשנינה חזרה לביתה , רוסה חיכתה לה שם בכניסה. נינה לא ידעה מה לעשות עם ההיריון הזה. היא רצתה למסור את הילד לאימוץ או להפיל. אלו שתיי האפשרויות היחידות שיש לה להתלבט ביניהם. פרי האהבה האסור הזה נוצר בינה לבין אמברטו מונטרו.
" רוסה , בא לי למות. אני רוצה להפיל את הילד . לא אכפת מה אמברטו יגיד. אני יודעת מה תהיה תגובתך לכך.. אבל אני מעדיפה למסור את הילד הזה למישהי אחרת." קראה נינה בבכי.
" לא , אל תעשי את זה, להפיל את העובר זה כמו לרצוח מישהו ללא אקדח. אני מתארת לעצמי מה את מרגישה אבל זה לא מוסרי . בואי שבי, אני אביא משהו לשתות." קראה רוסה בדאגה. נינה נשמעה בקולה והתיישבה על הכיסא בחוסר כוח מוחלט. היא שתתה את המיים בלגימה אחת .
" רוסה , אמברטו הציע לי נישואין ולא הסכמתי. אני סיימתי עם הרומן הסודי איתו. אני אוהבת אותו. יש לי הרגשה לא טובה שעומד לקרות משהו נורא לו. " הוסיפה נינה בפחד ורוסה הושיטה את ידה כדי לעודד את רוחה.
" ו.. אל תגידי לי שלא הסכמת. נינה, היה לכם לא רע ביחד. אני ראיתי אתכם ביחד לא פעם אחת , ותאמיני לי.. את ברת מזל שאין לך מושג איזה אוצר יש לך בידיים, תעריכי את זה. כי לא לכל אחד יש אהבה כזאת." החוותה רוסה את דעתה.
" אני מעריכה את זה , אבל אני מפחדת מנטליו ומהתגובות שלו. את יודעת איך הוא שנכנס לו משהו למוח , הוא לא יחשוב פעמיים, אם זה תלוי בי , אמברטו כבר לא היה בחיים." אמרה נינה בעצב.
*
לפתע , נשמעה דפיקה בדלת , זה היה אמברטו מונטרו, שלא ידע מה לעשות עם עצמו מרוב ייאוש. הוא רצה להחזיר אליו את נינה. הוא אהב אותה כל כך.
" אמברטו?! הו, שלום לך, תרצה לשתות משהו???" שאלה רוסה באדיבות.
" שלום רוסה , ברצוני לראות את נינה , אני רוצה שנחזור ביחד. וכן תביאי לי מיים." אמר אמברטו ללא נשימה. הוא הרגיש מחנק בגרון ולא הבין בעצמו למה.
" היא כאן בחדר. היא בלי מצב רוח. אתה יודע , שהיא בהריון והיא אמרה שבכוונתה להפיל או למסור את התינוק לאימוץ. אסור לה לעשות לה את זה . גם לתינוק הזה יש זכות לחיות. כמו לכל בני האדם." אמרה רוסה בעצב. אמברטו הצעיר חייך חיוך עצוב.
" מה, באמת?? ומי האבא , היא גילתה לך?" שאל אמברטו בסקרנות.
" אני מניחה שאתה האבא של התינוק. אבל כדאי שתדבר איתה ותנסה איכשהו לשכנע אותה , כי אני לא הצלחתי. אני פוחדת מאוד שהיא עלולה לעשות זאת." קראה רוסה.
אמברטו נכנס לחדרה של נינה בשקט , זה היה השעה בה היא נחה. אבל עכשיו , היא הייתה ערה.
" אמברטו?!" קראה נינה בהפתעה כי לא ציפתה לבואו.
" שמעתי שאת בהיריון ושאת חושבת להפיל את התינוק, רוסה סיפרה לי שכנראה אני אביו הביולוגי של התינוק. נינה . וגם להחזיר אותך אליי. אז מה את אומרת???" אמר אמברטו בנימה מסוימת של אכזבה.
" רוסה סיפרה לך?! אין טעם, אמברטו . אני נחושה בדעתי להפיל את התינוק ואני באמת מודה לך שבאת הנה. אבל זה חסר תועלת. הרומן הסודי נחתם ואבד . זהו זה, זה מסוכן בשבילך להיות פה. למה אתה צריך לסכן את עצמך ככה?! אני פוחדת מאוד שנטליו יהרוג אותך." הטיחה נינה בפניו בפחד.
פתאום הדלת נפתחה , ונטליו הופיע בפתח החדר. הוא תפס אותם על חם. אמברטו הרים את ידיו בניסיון כושל להציל את עצמו.
" על כן אתה מונטרו בן מוות על שהעזת להטריד אותנו בשעת לילה מאוחרת. תגידי לו שהיה אסור לדרוך בבית הזה. יש לך מילות פרידה כי אתה הולך למות בעוד דקות ספורות ." קרא נטליו ברשעות והוא הטה את האקדח לעברו.
נינה השמיעה זעקת שבר מתי שהוא ירה. אמברטו נפל על הרצפה וכמה טיפות דם נזלו על הרצפה.
" אמברטו!" קראה נינה בבכי בראותה את אמברטו מתבוסס ברגעיו האחרונים.
" זה מה שמגיע למי שבוגד!" אמר ויצא.